ערב שבת פרשת 'ויחי'
מסיימים חומש 'בראשית'
י"ז טבת תשפ"ד
הדלקת נרות: 16:24
צאת השבת: 17:24
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
יעקב אבינו וכל בני משפחתו – שנים עשר השבטים, יורדים למצרים.
17 השנים הטובות ובימיו האחרונים של יעקב אבינו, כאשר קורא ליוסף ומשביעו שלא יקברהו במצרים,
אלא יעלה אותו לקבורה במערת המכפלה.
כאשר יוסף שומע שאביו חולה הולך לבקר אותו, ומביא את שני בניו – מנשה ואפרים – המגיעים לקבל ברכה מיעקב.
יעקב אומר כי לא חשב שיזכה לראות את יוסף בנו בחיים, והנה הוא זוכה לראות גם את בני יוסף.
ומברכם שידגו לרוב בקרב הארץ (כפי שהדגים מתרבים, כך יתרבו הם).
כאשר יעקב בירך את נכדיו הוא שיכל (הפך) את ידיו והניח יד ימין על ראש אפרים שהיה הצעיר, ויד שמאל על ראש מנשה הבכור.
יוסף ניסה לתקן את אביו, אך יעקב סירב ואמר שהוא יודע אך הצעיר יהיה גדול מאחיו.
ובירך את נכדיו שכאשר אבא ירצה לברך את בניו יאמר "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה".
יעקב אומר שה' יהיה ביחד עם בני ישראל בגלותם.
וקורא לבניו על מנת לגלות להם מתי משיח יגיע, אך רוח הקודש נסתלקה ממנו ובמקום הסוד הוא מברך אותם.
כל שבט זוכה לברכה:
ראובן – בתור הבן הראשון נועד לכהונה ומלכות, אך הוא איבדם אותם במעשיו הפזיזים בקשר למיקום שנתו של אביו.
שמעון ולוי – אנשי מלחמה, תכסיסים ותככים.
יהודה – מלוכה, מלך המשיח, ושפע של יין וחלב בחלקו.
זבולון – תומך התורה.
(עסקו במסחר בים והיה תומך את שבט יששכר שלומד תורה).
יששכר – לימוד התורה.
(משבט יששכר גדלו מאתיים ראשי סנהדרין).
דן – שמשון הנביא (שפט את ישראל בזמן הפלישתים).
גד – חוזק.
רש"י מפרש שגד הוצרך לכך כיון שהוא ירש את נחלתו בעבר הירדן, ואז התנדב לעמוד בראש המלחמה לכיבוש הארץ.
אשר – שפע של שמן זית בנחלתו.
נפתלי – פרי יפה ומילים יפות.
יוסף – סגולה, צדקנות, אבן ישראל ועין הרע לא תשלוט בזרעו.
ברכה האחרונה לשבט בנימין – שאול שנלחם נגד מואב ואדום, ומרדכי ואסתר שעמדו לישראל בזמן אחשורוש.
יעקב אומר שעומד למות בקרוב, ומבקש מבניו לקבור אותו במערת המכפלה.
יעקב נפטר והמצריים בוכים אותו בשבעים ימי אבל, כיון שכאשר הגיע למצרים הביא עמו ברכה (רש"י מציין כי הרעב פסק).
לאחר מכן נערכת הלוויה גדולה בהשתתפות חשובי מצרים וכמובן כל בני יעקב שעולים לחברון לקבורה.
בני יעקב נשאו את הארון באותו סדר שבו השבטים ליוו לאחר מכן את המשכן במסעותיהם במדבר סיני.
תיאור השנים המאוחרות יותר בחיי יוסף במצרים.
יוסף חי מאה ועשר שנים.
הבטיח לכל אחיו שה' יוציא אותם לבסוף ממצרים ויקח אותם לארץ ישראל, והם הבטיחו לו שייקחו את עצמותיו כשייצאו מהגלות, ויקברו אותו בישראל (ואכן הוא נקבר בשכם).
יוסף הצדיק נפטר במצרים.
**
בברכה האחרונה של יעקב "איש אשר כברכתו ברך אותם".
גילה את השורש העליון של נשמת בניו.
ואמר להם: דעו לכם שהברכה האישית שנתתי, כל אחד מכם יכול להתברך בכל שנים-עשר הברכות שבירכתי את אחיו, בנשמת כל יהודי קיים פוטנציאל לצמוח ולהצליח בכל התחומים ממש.
יעקב בירך כל יהודי שיוכל להצליח בכל התחומים ממש, והכל תלוי ביהודי עצמו איך הוא מסתכל על עצמו,
אם רק יחליט ויאמין ויאמר לעצמו "אני מסוגל" יש בי כוח לעשות ולהצליח, הסבא "יעקב אבינו' בירך אותי להצליח בכל.
רק צריך להתחבר לכוחות הנסתרים המצויים בתוכינו, בעומק נשמתנו.
שבת שלום.
תגובות