שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת השבוע

ערב שבת פרשת 'תולדות'
ד' כסלו תשפ"ד

הדלקת נרות: 16:19
צאת השבת: 17:17

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

לאחר נישואי יצחק ורבקה היו לה קשיים להרות, נעמדו בשני צידי החדר והתפללו לה' בבקשה לזכות בילדים.

מיד לאחר מכן נכנסה רבקה להריון, וזו היתה תקופה קשה.

ולבסוף ילדה תאומים: הבן הראשון יצא אדום שיער ונקרא עשיו, ולאחריו יצא תינוק נוסף שידו אחזה בעקב עשיו, ועל כך נקרא שמו יעקב.

עשיו נהיה צייד, בזמן שיעקב נהיה איש תורה וספר.

יום אחד, עשיו הגיע רעב והתחנן ליעקב שיתן לו אוכל, ובעבור כך מכר לו את בכורתו.

באותו יום היתה פטירתו של אברהם אבינו, והאוכל היה סעודת האבלים שהכין יעקב לאביו יצחק.

החל רעב בארץ, יצחק מנסה לרדת למצרים, אך ה' אומר לו לא לעזוב כיון שהוא כקרבן לה', כאשר הועלה על המזבח בנסיון העקידה, ולא מתאים שיעזוב את ארץ הקודש.

יצחק מתגורר בסמיכות למלך אבימלך, וכמו אצל אביו אברהם, הוא אמר שאשתו הינה אחותו.

המלך אבימלך הבין לבסוף שרבקה איננה אחות יצחק, והוציא פקודה שלא לגעת בהם.

התורה מספרת על ברכת ה' ליצחק, שהתבואה היתה פי מאה מאשר מה שזרע.

ונהיה עשיר מופלג ובעל ממון ונכסים בארץ פלישתים, ולכן ביקשו ממנו התושבים לעזוב.

יצחק אכן עובר משם, וחופר מחדש את בארות המים שחפר אביו לאחר שהפלישתים סתמו אותם.

עבדיו חפרו בארות נוספות, אך הפלישתים רבו איתו גם עליהם. לבסוף עבר יצחק הלאה ושם מצא מנוחה.

באחרית ימיו, כאשר הזדקן וכבדו עיניו מראות.
ביקש מבנו בכורו עשיו להכין לו מטעמים, והוא יברך אותו עבור כך.
רבקה שמעה זאת ורצתה שדווקא יעקב יזכה בברכות.

והכינה בשר כפי שאוהב יצחק, נתנה זאת ליעקב שהתלבש בבגדי אחיו עשיו.
יצחק חושד ומבקש למששו ואומר 'הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו'
ומברך את יעקב בברכת "ויתן לך האלוקים".

מייד לאחר מכן, הגיע עשיו שהכריז כי הוא חזר עם האוכל עבור הברכה.

יצחק מתפלא בקול ושואל מי הוא זה שקיבל את ברכתי זה עתה.?

עשיו כמובן כועס מאוד, ורבקה ויצחק שולחים את יעקב למרחק למען שלומו וביטחונו.

עשיו מתחתן עם אישה נוספת. רש"י אומר שלאחר שיעקב עזב את אביו ואימו הוא הלך לישיבה של עבר שהיה נכד נכדו של שם (אחד מבניו של נח), ושם למד תורה במשך ארבע עשרה שנה.

***
מדוע יצחק רצה לברך את עשו הרשע?

יצחק כמובן שידע מי זה הבן שלו,
אלא שחשב שיש לדרבן אותו ולתת לו עוד ועוד מילות עידוד וחיזוק,
להעניק לו ברכות = כלים, כדי לעוררו לממש את כוחותיו,

ולכן יצחק רצה לברך דווקא את עשו.

גישה זו מבטאת את הגישה שצריכה להיות בדור שלנו.

איך להתייחס לכל יהודי, גם מי שלא נראה לנו טוב בעיניים.

הגישה צריכה להיות גישה של גאולה פחות ביקורת יותר הערכה וקבלה.

שבת שלום!