שבת שלום: כניסת וצאת השבת ומבט על פרשת השבוע

ערב שבת פרשת 'בראשית' מברכים חודש מרחשוון

הדלקת נרות: 17:59
צאת השבת: 18:58

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"

העולם היה ריק, שומם וחשוך ורק רוח אלוקים ריחפה על פני המים.
ביום הראשון לבריאת העולם אמר האלוקים: יהי אור! ויהי אור.
הבדיל בין האור ובין החושך, לאור קרא 'יום', ולחושך קרא 'לילה'.

ביום השני הפריד בין המים, כשחלקם משמשים כמים על הארץ וחלקם נמצאים מעל לרקיע.

ביום השלישי אסף המים שעל הארץ אל מקום אחד וגילה את היבשה.
ליבשה קרא 'ארץ', ולמים קרא 'ימים',
וציווה שהארץ תוציא צמחים ועצים.

ביום הרביעי ברא השמש, הירח והכוכבים וקבע אותם ברקיע השמים, כשהשמש מאירה ביום והירח והכוכבים בלילה.

ביום החמישי ברא את הדגים, התנינים והעופות.

יום שישי ברא את הבהמות, החיות והשרצים השונים בארץ.

ואמר: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" וברא את האדם הראשון מן העפר.

וביום השביעי סיים את בריאת העולם ושבת מכל מלאכתו.
והעניק ברכה מיוחדת ליום השבת.

יום שישי – את האדם שם אלוקים בגן עדן, שם היו עצים יפהפיים נותני פירות.
ונהר שנבע משם התחלק לארבע נהרות נפרדים: פישון, גיחון, חדקל ופרת.

הבורא הביא את כל החיות והבהמות לפני אדם הראשון שיעניק להם שם, ואמר "לא טוב היות האדם לבדו" והחליט לברוא לו בת זוג.

הפיל תרדמה על האדם, לקח ממנו צלע וברא ממנה את האישה.
כשראה אותה אדם העניק לה את השם 'אשה'.

ובירך אותם "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה." הזהיר אותם שלא לאכול מ"עץ הדעת".

הנחש פנה אל האישה "אל לך לחשוש" הרגיע אותה הנחש, "לא תמותו" אם תאכלו מפירות העץ תדעו להבחין בין טוב ורע, ולכן אלוקים אסר עליכם לאכול מפירות העץ."

דבריו של הנחש שיכנעו את האישה.
אכלה מפרי עץ הדעת ונתנה גם לאדם,
אכילת הפירות השפיעה וגילו שהם ערומים, ותפרו בגדים מעלי עץ התאנה.

לפתע שמעו את קולו של האלוקים ומיהרו להתחבא.
"איכה?" קרא בורא העולם לאדם הראשון,
והשיב "שמעתי את קולך ומיהרתי להתחבא מכיוון שאני ערום."
איך נודע לך שאתה ערום.? האם אכלת מן העץ אשר ציוויתיך שלא לאכול ממנו?

אדם מיהר להאשים את אשתו שנתנה לו לאכול מפירות העץ, והיא האשימה את הנחש שפיתה אותה לעשות זאת.

בורא העולם העניש את כולם:

רגליו של הנחש יקוצצו, והוא ייאלץ ללכת על גחונו.

הוא יאכל עפר במשך כל ימי חייו; האישה תסבול צער בעת ההריון, הלידה וגידול הילדים, והאיש ימשול בה;
האיש ייאלץ לעבוד את האדמה אך היא תצמיח לו קוצים ודרדרים.
בזיעת אפיו הוא יאכל לחם, עד אשר ישוב אל האדמה ממנה הוא נברא.

לאחר-מכן עשה עבורם האלוקים כותנות עור, וגירש אותם מגן עדן.

לאדם ולאשתו – חוה, כי היא הפכה לאם כל חי – נולדו שני בנים: קין והבל.

הבל היה רועה צאן וקין עבד את האדמה.
שניהם הביאו מנחה לבורא, קין הביא מפירות האדמה והבל הביא מן המובחר שבצאנו.

אלוקים לא התייחס אל מנחתו של קין.
הדבר העציב את קין. "מדוע נעצבת?" שאל אותו האלוקים. "אם תיטיב את דרכך תקבל שכר, ואם תחטא תיענש."

אך קין לא נרגע, כששהה בשדה עם הבל, הוא החל לריב עם אחיו ובסוף רצח אותו. "איה הבל אחיך?" פנה אליו האלוקים, וקין – "אינני יודע. השומר אחי אנוכי?"

"מה עשית.? קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!" אמר אלוקים.
והעניש את קין כי ינדוד בארץ ולא יוכל להתיישב במקום אחד. עם זאת, הוא העניק לו אות כדי שלא יהרגוהו.

המשך פרשת בראשית עוסקת בבן נוסף שנולד לאדם – שת.

לסיום, לידת נח שקיבל את שמו בנבואה כיוון שהוא זה שינחם את האנושות מהקללה של האדמה.
לנח נולדו שלושה בנים: שם, חם ויפת.
ונח מצא חן בעיני ה'.

***

שבת פרשת בראשית נמצאת במקום מרכזי ביותר: בצומת שבין חודש תשרי שכולו חגים, קרבת ה' והתעלות – לחודש מרחשוון בו אין כלל ימים טובים.

איך באמת ניתן לבצע מעבר כזה.?
מקודש לחול, מהתעלות ליום-יום.?

איך מצליחים "למשוך" אל תוך החולין את כל מה שצברנו והתעלינו במהלך החודש.?

והלא הכל נעלה ומרומם כל כך, ומובדל מענייני החולין כולם.?

על ידי שבת בראשית: משום שהיא כוללת את שני העניינים גם יחד: קודש וחולין – יש בה הכוח להשפיע על שנת החולין, היא חותמת את חודש החגים מצד אחד, ופותחת את שנת החולין מצד שני.

שבת שלום!