ערב שבת פרשת 'בלק'
י"א תמוז תשפ"ג
הדלקת נרות: 19:31
צאת השבת: 20:33
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
פרשתנו נקראת על שם בלק, והיא עוסקת בנביא בלעם שהיה נביא גוי.
בלק מלך מואב שולח שליחים לבלעם, שהיה ידוע כנביא גוי, ומבקשו להגיע לקלל את עם ישראל.
בלעם שואל על כך את פי ה' והתשובה היא שאסור לו לקלל את העם.
בלעם שולח המסר לבלק, לפיו אין לו רשות מה' ללכת עימם, ושולח בלק שליחים חשובים יותר לבלעם ומבטיח לו תשלום הגון.
בלעם שוב שואל את פי ה' וכעת אומר לו שיכול ללכת עימם, אך עליו לדבר רק את הדברים אשר ה' ישים בפיו.
בלעם חובש את אתונו ועושה זאת במוטיבציה גבוהה.
בדרכו שולח ה' מלאך עם חרב שלופה והוא עומד בדרכה של האתון.
התורה מתארת את שעובר על בלעם בנסותו לשכנע את האתון להמשיך בדרכה, ולבסוף ה' פותח את עיני בלעם והוא רואה את המלאך, דבר שמפיל עליו פחד ומציע לחזור בחזרה כלעומת שבא.
אך המלאך אומר לו שהוא יכול ללכת אך עליו לזכור כי ברשותו לדבר רק את דבר ה' שישים בפיו.
בלעם הולך עם בלק ובונים שבעה מזבחות ומקריבים קרבנות לפני ה'.
אך כאשר הוא פותח את פיו ה' שם בפיו ברכות לעם ישראל, באמרו שאינו יכול לקלל את העם שה' בעצמו לא מקלל, וכי עם ישראל הוא העם בו שורה השכינה.
ומסיים באיחול לעצמו שיהיה כמו עם ישראל… בלק, ששכר את בלעם על מנת לקלל את ישראל, מתלונן, אך בלעם משיב לו שהוא יכול לומר רק את דבר ה'.
בלק לוקח אותו למקום אחר, ומקווה שבלעם יוכל לקלל את עם ישראל משם.
שוב בנו שבעה מזבחות ושוב הקריבו קרבנות, בבקשה שיצליח לקלל את העם.
אך שוב ה' שם בפיו דברי ברכה.
בלק מנסה שוב ולוקח אותו למקום אחר, לפסגת הר פעור, ושם הוא מקווה כי בלעם יוכל לקלל את העם.
בלעם מתחיל ומברך את ישראל בפעם השלישית, והפעם עם ברכות מיוחדות "מה טובו אוהליך יעקב".
ונבואה אודות אחרית הימים וימות המשיח, כולל אחריתו של עמלק, ולאחר מכן הוא שב לביתו.
בהמשך לניסיון הלא מוצלח של בלעם לקלל את העם, הגיעו נשים צעירות מואביות שפיתו את הגברים בעם ישראל לעבוד עבודה זרה.
רש"י מסביר שהם עשו זאת בעצת בלעם.
ה' כעס על עם ישראל וציוה על משה לתלות את אלו שחטאו.
באותו שלב יצא יהודי בשם זמרי בן סלוא נשיא שבט שמעון שלקח אישה מואביה איתה נאף.
כשראה זאת פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הגדול, הוא לקח חרב והרג את הנואף והנואפת בדרך ניסית.
****
בלעם ידע שעם ישראל לא יילחם במואב בהוראת ה' אך מתוך שנאה חשב שיצליח לקלל את עם ישראל.
ברכותיו המפורטות היו "מעין אותן קללות שביקש לומר".
כשם ששנאתו לישראל הייתה ללא טעם וסיבה, כך גם הברכות מאת ה', שבאו במקומן, מבטאות את אהבתו העצומה של הקב"ה לישראל, אהבה שהיא למעלה מטעם ודעת – "אהבתי אתכם אמר ה'".
ולכן בלעם דווקא, הוא זה שניבא על המלך המשיח שעתיד לגאול את ישראל בגאולה האמיתית והשלמה.
שבת שלום!
תגובות