ב"ה
ערב שבת פרשת 'אמור'
י"ד אייר – פסח שני
הדלקת נרות: 19:03
צאת השבת: 20:03
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
הפרשה עוסקת בדינים שונים, ביניהם היא מביאה את רשימת חגי ישראל אותם אנו חוגגים מדי שנה.
"אמור אל הכוהנים בני אהרון" פוקד ה' את משה, ומעביר ציווים לכוהנים ולכהן הגדול.
אל להם לכהנים המשרתים בקודש להיטמא למת מלבד קרובי משפחה מדרגה ראשונה: הורים, בנים, אחים ואחיות לא נשואות.
לכוהנים מותר להתחתן רק עם בתולה או אלמנה.
לכוהנים, וכן לבני ישראל אסור לגלח את זקנם או לגלח שערות כאבל על פטירת מת.
כוהנים שנטמאו, מצורעים וזבים שלא עברו את הליך הטהרה הנדרש; וכן כוהנים בעלי מום, נאסר עליהם לעבוד בקודש.
הכהן הגדול נמצא בדרגת קדושה גבוהה יותר:
* אסור לו להיטמא גם לקרובי משפחה מדרגה ראשונה שנפטרו.
כמו-כן, אסור לו לקרוע את בגדיו או לגדל את שערות ראשו כאות אבל לאחר פטירתם.
* גם לאחר מיתת קרובי משפחתו מותר לו להמשיך ולעבוד בבית המקדש.
* מותר לו לשאת רק בתולה.
דיני קורבנות שונים שאכילתם מותרת לאכילה לכוהנים בלבד ואסור לזר לאכול אותם, אך עבדיו ושפחותיו מותרים באכילה.
וכן בת כהן יכולה לאכול גם היא את הקורבנות, אך אם היא מתחתנת עם גבר שאיננו כהן היא אסורה באכילתן;
אם בעלה נפטר ואין לה בנים ממנו, שוב מותר לה לאכול את הקורבנות בבית אביה.
אסור להביא לבית המקדש קורבן בעל מום. אין להביא שור, כבשה או עז בשבוע הראשון לאחר לידתו; אין לשחוט פרה ואת ולדה ביום אחד.
הפרשה כוללת גם את דיני חגי ומועדי ישראל: החל משבת "ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש".
בי"ד בניסן יש לחגוג את חג הפסח.
החג נמשך שבעה ימים ויומו הראשון אסור בעשיית מלאכה.
בבית המקדש ביום השני של חג הפסח מביאים מנחה מכמות מסויימת של שעורים מהיבול החדש
עד אז, אין לאכול מן היבול החדש.
וכן יש לספור שבע שבועות (חמישים יום) כשבתומם חל חג השבועות בו מביאים קורבן המורכב ממאפה חמץ לצד קורבנות נוספים.
ביום הראשון של החודש השביעי, חודש תשרי, חוגגים את "יום הזיכרון" – ראש השנה.
היום העשירי הוא יום הכיפורים. יש לצום בו ואסור לעשות בו כל מלאכה. אדם אשר יעבור על דיני יום מיוחד זה ייכרת מן הארץ.
יום החמישה עשר של חודש תשרי הוא חג הסוכות.
החג נמשך שבעה ימים ויומו הראשון אסור בעשיית מלאכה.
בחג זה יש לקחת את ארבעת המינים (לולב, אתרוג, הדסים וערבות) ולשמוח לפני האלוקים שבעת ימים.
כמו-כן יש לשבת בסוכות, כזכר לענני הכבוד בהם הקיף האלוקים את בני ישראל כשיצאו ממצרים.
לאחר חג הסוכות חוגגים יום נוסף, שמיני עצרת. בישראל חוגגים זאת יחד עם חג שמחת תורה.
ה' מצווה למשה לומר לבני ישראל להביא אליו שמן זית זך, בו ישתמש אהרון כדי להדליק את הנרות במנורה הטהורה העומדת מחוץ לקודש הקודשים.
בנוסף, עליו לקחת סולת ולאפות ממנה 12 חלות אותם יש להניח על שולחן הזהב. מדי שבת יש להחליף את החלות בחלות טריות; את החלות הישנות יאכלו הכוהנים.
אחד מבני ישראל – שאביו היה מצרי – קילל את השם.
מכיוון שדינו לא היה ידוע הניחו אותו בכלא, ולאחר-מכן הורה האלוקים לרגום אותו באבנים.
בהזדמנות זו העביר האלוקים את דיני אדם ההורג אדם (מוות), אדם ההורג בהמה (עליו לשלם), ואדם שפצע אדם אחר (עליו לשלם את הנזק שגרם.
**
התורה פותחת במילים: "אמור"
מה יהודי צריך לומר.?
לא דברי תורה, על זה נאמר ציווי אחר "ודיברת בם" (בדברי תורה).
אלא האמירה שעליה מצוּוה כל יהודי היא – לומר דברים בשבחו של חברו.
ליהודי יש הכוח לומר דברי אמת, שגם יכולים לפעול וליצור על-ידי עצם האמירה.
כשמלמדים זכות על יהודי ומדברים על מעלותיו, הדיבור עצמו גורם שמעלות אלה יבואו לידי ביטוי בפועל.
שבת שלום.
תגובות