ערב שבת פרשת 'אחרי מות – קדושים'
ז' אייר תשפ"ג
הדלקת נרות: 18:58
צאת השבת: 19:58
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
לאחר פטירתם של בני אהרן, נדב ואביהוא, כאשר הקריבו אש על המזבח ללא ציווי מהקב"ה.
ה' מזהיר שהכניסה לקודש הקדשים היא ביום הכיפורים.
התורה גם נותנת פרטים נוספים בקשר לעבודת הכהן ביום הכיפורים, בהם החלפת הבגדים מבגדי זהב לבגדי לבן, טבילות במקווה לטהרה, והקרבת קרבנות על המזבח לכפרה לפני ה'.
ה' קובע את יום הכיפורים ביום העשירי לחודש תשרי ויום תענית ופרישות.
זהו גם היום בו משה רבינו ירד מהר סיני בפעם השניה כאשר הביא עימו את לוחות הברית השניים, והודיע לעם ישראל כי ה' סלח לעוונם כאשר עשו את עגל הזהב.
ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' – ולאחר מכן בית המקדש.
ציווי איסור לאכול דם, וכן בהמות שנהרגו או מתו ללא שחיטה כשרה.
ה' מזהיר את בני ישראל, שכאשר יגיעו לארץ כנען, לא יילכו אחרי מנהגי הגויים יושבי הארץ.
התורה מציינת שורה של יחסי אישות אסורים עם קרובים או קרובות מדרגות מסויימות, וכן איסור קיום יחסים עם נידה ובין גברים וכן יחסים עם בהמות.
ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם.
רש"י מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם.
רוצים להישאר מעודכנים?
פרשת קדושים:
המילה קדוש פירושה "מובדל", ועוסקת במצוות שעל בני ישראל לקיים כדי להיות קדושים ומובדלים משאר האומות.
ציווי ה' למשה להיות קדושים, ומצוות כמו כיבוד הורים, שמירת שבת, השארת חלק מהתבואה בשדה עבור העניים, לא לשקר, לא לשים מכשול בפני עיוור ועוד.
לשפוט בצדק, לא להעדיף את העשיר על העני בעת הדין, לא ללכת רכיל, לא לעמוד מהצד כאשר שכן נמצא במצוקה, לא לשנוא את עמיתך, לא לבייש אדם ברבים, לא לנקום, לא לשמור טינה ועוד.
והציווי של ואהבת לרעך כמוך, עליו אמר רבי עקיבא: זהו כלל גדול בתורה.
וכן, לא לזרוע שני מינים באותה שדה – כלאים, לא ללבוש בגד העשוי מצמר ופשתים יחדיו – שעטנז.
איסור ערלה, לפיו אסור לאכול פירות עץ בשלושת השנים הראשונות מאז נטיעתו.
כמו כן נאסרה הזנות, כישוף וקעקוע, ושוב התורה מזהירה אותנו לשמור את השבת ואת משכן ה'.
לא לשנוא אדם שהתגייר, וכן להיות כנים וישרים כאשר באים למכור על פי מידה ומשקל.
בסיום ה' אומר לנו שנתן לנו ארץ זבת חלב ודבש, והוא הפריד בינינו לבין שאר האומות על ידי המצוות שלו. על ידי ביצוע המצוות אנו מתחברים אל ה' ונהיים קדושים.
***
ואהבת לרעך כמוך" הוא כפשוטו – כמוך ממש! כשם שאין האדם חדל מלאהוב את עצמו עקב כך שהוא יודע שיש בו חסרונות, שהרי "על כל פשעים תכסה אהבה"
כך בדיוק עליו לאהוב כל יהודי, באהבה עצמותית שלמעלה מכל חשבון.
בשורש נשמתם, כל בני-ישראל הם עצם אחד שאהבת-ישראל אינה אהבה לשני, אלא אהבה לעצמו, לחלק ממנו.
זה שורשה של אהבת-ישראל!
שבת שלום.
תגובות