ערב שבת פרשת 'ויצא'
ח' כסלו תשפ"ג
הדלקת נרות: 16:15
צאת השבת: 17:14
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
לאחר שיעקב אבינו קיבל את הברכות מאביו יצחק, ואחיו עשיו שציפה לברכות כעס, הוריו שלחו אותו הרחק מעשיו. רש"י מציין כי יעקב ברח ולמד תורה במשך ארבע עשרה שנים.
כאשר יעקב מגיע להר המוריה, לפתע מחשיכה השמש ומוכרח לישן שם.
רש"י כותב שיעקב תיקן את תפילת ערבית באותה השעה.
יעקב נשכב לישון וחולם על סולם שמגיע השמימה, ועליו מלאכים עולים (מלאכי ארץ ישראל) ויורדים ( מלאכי חוץ לארץ)
ה' אמר שהוא יתן לו את המקום, לו ולזרעו אחריו, בפסוק המפורסם "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
וממשיך במסעו, ומגיע אל עירו של לבן שהיה בן משפחתו (לבן היה אח של אימו רבקה).
שם, על באר המים, פוגש את רחל, ביתו של לבן, ומנשק אותה ובוכה (כיון שראה ברוח הקודש שלא יזכה להיקבר איתה).
לבן רץ החוצה לפגוש אותו ציפה שיעקב יגיע עם כסף רב, מתנות ותכשיטים, חשב לעצמו שאם אליעזר (העבד) כשבא לחפש כלה ליצחק הגיע עם רכוש רב, הפעם יגיע עם עוד יותר רכוש.
אך באמת יעקב הגיע ללא פרוטה (בנו של עשיו נשלח על ידי אביו להרוג את יעקב, ויעקב נתן לו את כל כספו – עני נחשב כמת).
ומציע לעבוד את לבן שבע שנים בעבור רחל.
יעקב אכן עבד במשך שבע שנים תמימות, אך הם היו בעיניו כימים אחדים מרוב אהבתו לרחל. לאחר סיום שבע השנים, נערכת חתונה עם רחל, אך אביה החליף אותה ונתן לו את לאה במקומה.
כתוצאה מכך, יעקב עבד שבע שנים נוספות את לבן, כדי להתחתן עם רחל. לאה זכתה בילדים מיד, אבל רחל היתה עקרה.
יעקב מתחתן גם עם שתי השפחות של נשותיו, וכך הוא נשוי לארבע נשים.
הבן של לאה הביא דודאים (סוג של פרחים) לאימו. רחל ביקשה כמה מהם כיון מועילים לפוריות.
לאחר מכן, רחל זוכה בבן וקוראת לו יוסף.
כעת מבקש יעקב מלבן רשות לקחת את נשותיו וילדיו ולעזוב לארצו.
רש"י מסביר שכאשר יוסף נולד, הרגיש יעקב שהוא מוכן לפגוש את אחיו עשיו, לבן מתחיל להכיר בעובדה שהוא התברך בכך שיעקב היה בסביבתו.
יעקב מקבל שכר על כך שעבד את לבן.
ומציע ללבן להוציא מהעדרים את כל הבהמות המוכתמות, ויעקב ימשיך לרעות את שאר הצאן.
באם יוולדו לצאן הנקיות, עיזים מוכתמות – יהיו אלו השכר של יעקב.
יעקב הכין מקלות מגולפים, ושם אותם במקומות אליהם הגיעו הצאן לשתות, וכתוצאה מכך נולדו כולם מוכתמים – ועברו לרשותו של יעקב.
בסוף, יעקב נהיה עשיר ובעל נכסים, ולבן נהיה עני.
כאשר לבן היה עם צאנו במרעה, יעקב לוקח את בני משפחתו ואת כל הרכוש וניסה לברוח, כדי שלבן לא יעכב אותו.
בהזדמנות זו רחל לקחה את הפסלים של אביה, לבן משיג אותם ומתלונן שלא נתנו לו הזדמנות להיפרד מבנותיו.
הוא גם התלונן על כך שנגנבו פסיליו.
יעקב שלא ידע שרחל אחראית למעשה, הבטיח כי מי שבידיו ימצאו הפסילים לא יחיה.
לבן חיפש בכל מקום אך לא מצא את הפסילים (אך מכיון שדברי הצדיק מתקיימים, אכן נפטרה רחל בגיל צעיר ונקברה בבית לחם).
ומתלונן גם שנשותיו של יעקב הם בנותיו, והוא מבקש לכרות ברית שלום ביניהם – כפי שאכן נעשה.
לבסוף יעקב ממשיך בדרכו ורואה את המלאכים של ארץ ישראל שהגיעו לקדם את פניו וללוות אותו בכניסתו לארץ.
*
כאשר התקרב יעקב אבינו לשערי ארץ ישראל, בדרכו חזרה מחרן, נאמר: "ויפגעו (=ויפגשו) בו מלאכי אלוקים".
רש"י מסביר, כי בחוץ-לארץ ליוו מלאכים אחרים את יעקב, וכעת היו אלה מלאכים המיוחדים לארץ ישראל, שבאו להקביל את פניו.
בשונה ממלאכי חוץ-לארץ שהעניקו ליעקב שמירה והגנה, ליוו מלאכי ארץ ישראל את יעקב לשם כבוד בלבד.
הם באו להקביל את פניו עוד בטרם דרך על אדמת הארץ, כדי שיוכל לחוש כבר את האווירה הרוחנית הייחודית של הארץ ולהתנהג בהתאם.
לכל דבר שאירע עם האבות הקדושים ומסופר בתורה, יש משמעות עבור כל אחד מבני האבות.
כל יהודי, גם בזמן הגלות, זוכה להגנה ושמירה של מלאכים.
שבת שלום.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות