י"ז מרחשון תשפ"ג
ערב שבת פרשת וירא
כניסת שבת: 16:23
צאת שבת: 17:20
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
בסיום הפרשה הקודמת קראנו שאברהם ובני ביתו קיימו ברית מילה.
פרשת 'וירא' מתחילה ביום השלישי אחרי ברית המילה, כאשר הכאב מהניתוח היה קשה ביותר, וה' הגיע לבקר את החולה.
במהלך הביקור, אברהם ראה שלושה עוברי אורח, והוא רץ להזמין אותם לביתו.
שלושת האורחים היו מלאכים, אחד מהם הבטיח לשרה כי היא תלד בן באותה השנה.
ואברהם אומר לה' חכה… יש לי אורחים!!!
המלאכים עוזבים את אברהם על מנת להחריב את הערים סדום ועמורה.
ואברהם מנסה להתמקח עם הקב"ה ומבקש ממנו רחמים על הערים, אולי יימצאו בהן חמישים צדיקים.
הקב"ה מסכים לכך, אך לפועל לא נמצא מספר כזה של צדיקים.
אברהם לא מתייאש ומבקש עבור פחות, אך לבסוף לא נמצאו אפילו עשרה צדיקים בעיר.
המלאכים מגיעים לסדום, שם מחכה להם לוט שהינו אחיין של אברהם אבינו, ומבקשם להיות אורחים בביתו, כפי שלמד מדודו אברהם.
לוט מכניס את האורחים לביתו, והקול יוצא בעיר כי ישנם אורחים בעיר, מה שמביא את אנשי העיר לצור על בית לוט בתביעה להוציא את האורחים החוצה, ולעשות בהם שפטים.
לוט מסרב, ובשלב זה המלאכים מוציאים את לוט ובני משפחתו אל מחוץ לעיר, ומצווים עליהם לברוח להרים, לפני שמחריבים את העיר.
בבריחתו של לוט, כאשר אשתו הסתכלה לאחור, נהפכה לעמוד מלח.
לוט ושתי בנותיו התחבאו במערה, והיו בטוחים שהעולם כולו נחרב כפי שהיה בימי המבול בזמן נח.
והחליטו כי הם חייבות לפרות וללדת ילדים מאביהן.
לידת יצחק, אברהם מל את בנו בן שמונת ימים, וכך היה יצחק הראשון שעבר ברית מילה בגיל זה.
אברהם היה בן מאה שנים כאשר יצחק נולד, וביחד עם שרה נפקדו עקרות רבות מהעולם כולו.
שרה הניקה תינוקות רבים, כדי להוכיח שאכן היא ילדה את יצחק למרות שהיתה בת תשעים.
לאחר מכן הבחינה שרה בהשפעה השלילית שיש לישמעאל על בנה יצחק ודרשה ממנו לעזוב את הבית.
ה' אומר לאברהם: כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה.
אבימלך ראה שהקב"ה מברך את אברהם בכל מעשיו, ומבקש לכרות ברית עם אברהם, שמצידו הסכים לכך.
סיפור עקידת יצחק, שהינו סיפור על מסירות נפש ואהבת ה'.
העקידה היתה הנסיון העשירי בו ניסה ה' את אברהם:
כאשר היה יצחק בן שלושים ושבע שנים, ה' אמר לאברהם להקריב אותו לפניו ולשחוט אותו על הר המוריה.
אברהם קם בבוקר מוקדם וכאשר הגיעו למקום, בנה אברהם מזבח ועקד את יצחק בנו.
רגע לפני שאברהם שחט את בנו יחידו, התגלה אליו מלאך מן השמים שעצר אותו מהמעשה.
מיד לאחר מכן ראה אברהם איל אותו הקריב לעולה במקום בנו.
ה' בירך את אברהם שצאצאיו ירבו ככוכבי השמים וכחול על שפת הים, וזאת כיון ששמע בקול ה'.
לאחר מכן התורה מספרת על תולדות המשפחה, ואנו מתבשרים על לידתה של רבקה – אשתו לעתיד של יצחק.
**
מצוות הכנסת אורחים: אברהם אבינו היה איש נדיב ובעל חסד מופלג, בממונו, בגופו ובנפשו, הוא נטע גן שלם של עצי פרי כדי להאכיל את אורחיו "פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה" וכן בנה "פונדק לאכסניא" – בית הכנסת אורחים, ופינק את אורחיו בכל מיני מעדנים מעולים ומשובחים ביותר – לשונות בקר, מיני מגדים, יין משובח.
עד כדי כך היתה מדת החסד של אברהם ש"אמרה מדת החסד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם מימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי"!
בביקור של הקב"ה אצל אברהם כתוב "וירא אליו ה'", בלי ציון שמו של אברהם, מדוע?
מסביר הרבי מליובאוויטש: ה' מתגלה לא רק למי שהוא בדרגה הנעלית של אברהם,
ללמדינו שיש להעניק כבוד לכל אדם ואדם, ולא רק למי שהוא בדרגה הנעלית של אברהם.
מצוות צדקה עניינה לסייע ולהאכיל עני ונזקק, כשפוגשים עני מצווה לעזור ולסייע לו בכל דרך – אכילה, שתיה ולינה, ואילו הכנסת אורחים הינה גם לאמידים בציוויים לכבדם ולשמחם.
מעשה אבות סימן לבנים" – ממעשיו המיוחדים של אברהם נעשה "סימן" ונתינת כח לכלל ישראל במשך כל הדורות להיות מכניסי אורחים ובעלי צדקה וחסד.
עד שנזכה לחסד הגדול שיעשה עמנו הקב"ה, ויכניסנו לגאולה השלימה בקרוב ממש."
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות