זהירות, זה מדבק: את הקרקר בטטה של מיכל מישר-רטנר לא תוכלו להפסיק לאכול

קצת על עצמך: “אני מיכל מישר-רטנר מרעננה, בת 35, אמא של יותם בן 4.5 ויובל כמעט בן שנתיים, נשואה לאוהד. עברנו לרעננה מתל אביב לפני כשלוש שנים כדי לגור ליד ההורים של אוהד. אני גדלתי במושב בעמק חפר ומפנטזת לחזור לשם. אני בעלת תואר שני באבחון וטיפול בלקויות למידה וכיום אני יזמית בתחום החינוך. אני מאוד אוהבת לבשל בריא ויש לי אינסטגרם פעיל ומהמם שאני מעלה אליו תמונות ומתכונים באופן קבוע. חפשו michalula_its_me”.

מיכל מישר – רטנר. צילום פרטי

רקע בעיר: “כשעברנו נכנסתי חזק לקהילות בעיר. עזרתי בהקמת הוועד הראשון של שכונת נווה זמר ובהקמה וניהול של מספר קהילות אמהות (מאמאטבע רעננה, מאמות בנווה זמר בפייסבוק ובווטסאפ, קהילת סירי לידה הדואגת ליולדות לאוכל טרי ומזין, בלון חוזר – מיחזור בלונים וקישוטים למסיבות כדי לשמור על הסביבה, ועוד). מכיוון שהנושא הסביבתי חשוב לי, לאחר שגויסתי לקורס של מחלקת הקיימות בעיריית רעננה, יזמתי והקמתי גינה קהילתית בתיכון ‘מיתרים’ בו עבדתי בעבר. השכונה שלי מהממת בעיקר בגלל החומר האנושי. רק שלשום סיימתי לארגן משחק גמד-ענק בין נשות השכונה וכולן השקיעו בטירוף. מה שכן, כאחת שגדלה בחינוך ההתיישבותי וגרה שש שנים בתל אביב, הייתי רוצה שרעננה תהיה קצת יותר חופשית”.

מאיפה האהבה למטבח: “אחרי שילדתי את בני השני העליתי הילוך בכל הקשור לתחום הקולינרי, עם דגש על הבריא. לקחתי המון קורסים וסדנאות מכל מיני תחומים ואצל שפים שונים, ומכל אחד למדתי משהו”.

שף או קונדיטור אהוב: “אני לא ‘פודי’ אבל מעריכה מאוד את עז תלם, חולמת לשתף איתו פעולה. הוא עושה הרבה כבוד לירקות ולעוקבים שלו גם. יש לי חולשה למטבח האסיאתי. אני מוכנה לאכול במסעדות אסיאתיות בכל רגע נתון. נא, מבושל, מטוגן, רק תביאו”.

המנה האהובה: “אחת המנות האהובות עליי היא טופו אגדאשי, ואני גם מכינה אותה לפי המתכון של אורנה ואלה”.

מה התבלין שלך: “התבלין האהוב עלי הוא גראם מסאלה. משלב בין מתוק, חמוץ ומלוח ונותן ארומה אסיאתית מדהימה אפילו למרק הירקות הכי פשוט”.

בישול או אפייה: “התחום שלי הוא לגמרי בישול ושם אני מאלתרת בלי בעיה ומרגישה נוח גם ללמד, אבל אני חולמת על מיקסר מקצועי שיעזור לי להתחיל לאפות בעיקר לחמי מחמצת. את עוגות הקצפת אשמור לאירועים מיוחדים”.

מה בתפריט של יום שישי: “האמת היא שימי שישי אצלי הם די רגילים, כי יוצא לי לבשל פעמיים שלוש במהלך השבוע ולרוב בשבתות אנחנו מתארחים. אני אוהבת לפנק עם סיר קציצות ברוטב שאפשר לנגב עם החלה והמון ירקות חיים ומבושלים”.

מה המומחיות שלך במטבח: “מוקפצים, ללא ספק. כשאני מכינה זה תמיד ארבעה סירים על הכיריים, משקיעה בבישול רוטב מיוחד מפוצץ טעמים, טופו, פטריות, מקפיצה טונות של ירק ובסוף מאחדת הכל עם הנודלס כמו במסעדות”.

המנה הכי מוזרה שהכנת: “כדורי שוקולד עם שעועית שחורה! יצא אש. המתכון באינסטגרם שלי”.

מה לא תסכימי לבשל או לאכול: “אין דבר כזה. אני אמנם מבשלת המון טבעוני ומפחיתה במוצרים מהחי במנות שלי מטעמי בריאות, אקולוגיה ומוסר, אבל יש לי 3 גברים בבית ואני מכינה הכל. אני גם חושבת שלא כדאי להיות קיצונית בשום דבר ולכן לא מתכננת מעבר לטבעונות, אבל כן מבססת את התזונה שלנו על דברים שצומחים”.

מתכון לשבת: קרקר בטטה טבעוני

קרקר בטטה. צילום מיכל מישר – רטנר

בחרתי לשתף מתכון שעלה השבוע לאינסטגרם שלי, שבו אני משתפת מדי יום במתכונים בריאים וקלים – אתגר שלקחתי על עצמי מאז שכל עם ישראל הוכנס להסגר בבית והמטבח שלנו פועל שעות נוספות

המצרכים:
בטטה אחת מאודה
ארבע כפות זרעי צ’יה מושרים בחצי כוס מים
כוס קמח חומוס (אפשר להחליף או לערבב עם קמח עדשים או קמח אורז מלא. אפשר להחליף רבע מהכמות לקמח טף)
כוס תוספות: שומשום מלא, גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה, פשתן או כל מה שאוהבים
תבלינים: מלח, תבלין שום, בצל וזעתר לפי הטעם

אופן ההכנה:
משרים את הצ’יה במים לפחות לרבע שעה עד שהופכת למרקם ג’ל וכל המים נספגים בה. מועכים את הבטטה ומוסיפים לה את ג’ל הצ’יה, הקמח, התוספות והתבלינים ומערבבים היטב לעיסה אחידה. בעזרת ידיים רטובות משטחים על נייר אפייה (אפשר לשמן מעט את נייר האפייה למניעת הידבקות). משטחים את העיסה לעובי דק כדי שיצאו קרקרים פריכים. שימו לב לא ליצור קרקרים עבים מדי כדי שלא יצא לכם לחם בטעות. אופים בחום של 170 במשך כחצי שעה. אם רוצים קרקר פריך מומלץ לכוון את התנור על טורבו. ניתן להוריד את המעלות ל-100 ולאפות עד דרגת הקושי הרצויה. לאחר שמתקרר יש לקלף בעדינות מנייר האפייה, לחתוך (אם רוצים ריבועים רצוי להוציא מהתנור ולחתוך לפני שמתקשה) ולנסות לא לחסל הכל בחמש דקות. את הקרקרים שנשארו שימרו בקופסה אטומה עד יומיים, או יותר במקרר.

בתיאבון
שבת שלום!

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו