פרופסור ספי עוזיאל למד רפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן התמחה בבית החולים מאיר ברפואת ילדים. לאחר מכן, עשה התמחות על בריאומטולוגיה ילדים בבית החולים לילדים בטורונטו, קנדה. כיום הוא משמש כמנהל היחידה הריאומטולוגית לילדים בבית חולים מאיר, ורופא בכיר במערך הילדים. "ביחידה מטפלים בילדים עם מחלות ריאומטיות, ילדים עם דלקות מפרקים, ילדים עם מחלות רקמת חיבור, כמו למשל זאבת או דלקות שרירים, ילדים עם תסמונות כאב במערכת השלד, ילדים עם תסמונות של גמישות יתר, ילדים עם כאבי גדילה וכל הבעיות הדלקתיות של מערכת השלד ורקמות החיבור".
ביחידה מטפלים בילדים מגיל 0 עד לגיל 18. “המחלה הכי שכיחה שאנחנו מטפלים בה ביחידה היא דלקת מפרקים של ילדים”, אומר פרופסור עוזיאל. “זו מחלה שפוגעת באחד מכל אלף ילדים, זו מחלה כרונית מסיבה לא ידועה. כיום המטרה של הטיפול במחלה הזו כיום היא להביא אותה למצב של הפוגה, שהמחלה תהיה שקטה. אנחנו רואים שבחלק מהמקרים המחלה גם עוברת עם הזמן. כיום יש לנו הרבה מאוד טיפולים תרופתיים שונים, טיפולים תרופתיים מתקדמים שעוזרים לנו להביא כמעט את כל הילדים החולים למצב של הפוגה, ואז הילד בעצם הוא בלי מחלה ועם טיפול. אחרי תקופה מסוימת אנחנו גם מנסים להפסיק את הטיפול ולראות אם המחלה עברה”.
פרופסור עוזיאל מסביר כי אחד הטיפולים השכיחים בדלקת מפרקים הוא הזרקה של סטרואידים לתוך המפרק. “משתמשים בזה במיוחד כשיש דלקת במעט מפרקים. אם המחלה נניח פוגעת בברך או בקרסול אז הילד יופיע עם צליעה או עם כאב. אם המחלה בפרקים הקטנים של האצבעות או בשורש כף היד, אז תהיה להם מגבלה בתחומים האלה. הייתה לנו למשל שחיינית ברמה אולימפית שהייתה לה דלקת בשורשי כפות הידיים ואז השחייה שלה נפגעה. טיפלנו בה בהזרקה למרפקים והיא חזרה לשחות רגיל. במקרה אחר, טיפלנו בכנרת שהייתה מנגנת כמה שעות כל יום, הייתה לה דלקת באצבעות והנגינה שלה נפגעה. גם כאן בעקבות טיפול היא חזרה לנגן”.
ביחידה גילו כי שימוש בליצנים רפואיים מסייע להפחית את הכאב של הטיפול בהזרקות. “ההזרקה היא פעולה כואבת, מכניסים מחט לתוך מפרק”, מסביר פרופסור עוזיאל. “אנחנו עושים את זה עם ליצן רפואי. הליצנים עוסקים בדרך של הסחת דעת ובדרך כזאת אנחנו מקלים על הכאב ומבצעים את הפעולה בצורה יותר נינוחה למטופל. למרבית הילדים זה עוזר מאוד. עשינו על זה גם מחקר, בדקנו את מידת הכאב בילדים וראינו שהמידה נמוכה יותר כאשר יש שימוש בליצן רפואי.
“בנוסף חשוב לנו שיתוף הפעולה של הילדים ושהם יידעו על המחלה”, הוא אומר. “אז הילדים הגדולים יכולים לקרוא או אפשר לדבר איתם, אבל הקטנים פחות. אז לילדי בית הספר היסודי יש חוברת קומיקס שמסבירה על המחלה. אנחנו נותנים אותה לילדים שילמדו כך על המחלה. בדקנו את זה גם במחקר, נתנו לילדים לענות על 20 שאלות על המחלה לפני ואחרי שקראו את החוברת וראינו שהידע שלהם השתפר ועלה מ־60 אחוזים ל־80 אחוזים. אנחנו מאמינים שברגע שחולה יודע על המחלה הוא משתף יותר פעולה. בכלל, חשוב לשתף את החולים בהבנת המחלה שלהם ובטיפול במחלה שלהם”.
המדור רופא/ה מומחה/ית הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים "מאיר"
תגובות