ד"ר רונית קגן למדה רפואה בהדסה עין כרם במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן התמחתה בבית החולים בילינסון בכירורגיית פה ולסתות. מזה חמש שנים היא רופאה מומחית בכירורגיית פה, פנים ולסתות בבית החולים מאיר, ביחידה לפה ולסתות הנמצאת במחלקת אף אוזן גרון ומונה חמישה רופאים.
ד"ר קגן מספרת כי העבודה ביחידה מגוונת. "אנחנו מטפלים גם מקרים אונקולוגים, מטפלים בטראומה, שברים בפנים, בארובות עיניים, בעצם הלחי, וגידולים ממאירים ושפירים. כמו כן, אנחנו מטפלים בתינוקות שנולדים עם שסעים.
"לי יש שלושה נושאים בהם אני בעיקר עוסקת ביחידה. האחד זה ניתוחים אורתוגנטיים, שאלו ניתוחים שבהם משנים את מנח הלסתות של אנשים שיש להם כל מיני עיוותים, אם זה עיוותים מולדים או בעקבות איזושהי טראומה. נושא שני זה חולים שיש להם נמק בלסתות על רקע טיפול תרופתי. יש איזושהי תרופה לאוסטאופורוזיס, שנותנים אותה גם לחולים אונקולוגים ומטרתה היא לחזק את העצם. גילו שהתרופה הזאת שמחזקת את העצם עלולות לגרום לנמק בלסתות. נמק בלסתות זה עצם חשופה, מזוהמת, שלא מתרפאת כמו אצל אדם רגיל אחר. זה גורם להם לירידה משמעותית באיכות החיים, אם זה מבחינת זיהומים, ריח, חוסר יכולת לשחזר את השיניים באותם אזורים, אי אפשר לעשות שתלים או תותבות.
"אנחנו מטפלים בזה באנטיביוטיקה, שטיפות, ניתוחים ועוד. הריפוי מאוד איטי ולכן יש צורך במעקב, לכן אנחנו באמת עוטפים את החולים האלה בהמון תשומת לב. זה גם יוצר אפקט שהמטופלים בתרופה הזו פוחדים ללכת לרופא שיניים בגלל הנמק הזה, או לחילופין יש כאלה שמפסיקים טיפול לאוסטאופורוזיס רק כי הם מפחדים שיהיה להם את הנמק הזה. רוב המטופלים מגיעים אלינו בעיקר מרופא שיניים, יש גם כאלו שמגיעים באופן ספונטני או מהרופא משפחה.
רוצים להישאר מעודכנים?
"הנושא השלישי שמעניין אותי ואני עוסקת בו, הוא מחלות שמערבות את הלסת העליונה ואת הסינוסים שקשורים לאף", מוסיפה ד"ר קגן. "אנחנו מטפלים במחלות שקשורות ללסת העליונה ולסינוסים, שזה משהו שהוא ייחודי לנו ולא קיים בבתי חולים אחרים. אלו מחלות שבשנים האחרונות הפכו להיות מאוד נפוצות כי המון אנשים עושים שתלים בלסת העליונה, לעיתים גם עם השתלת עצם שמערבת סינוס מסוים ואז נוצרים סיבוכים. יש סיבוכים מיידים אחרי הטיפולים הדנטליים האלה ויש סיבוכים מאוחרים של כל מיני זיהומים שמתפשטים לסינוסים. ואז זה דורש גם אבחנה של הבעיה על ידי רופא אף אוזן גרון. אנחנו אלו שמאתרים את מקור הזיהום וכמה הוא חמור. לעיתים זה מגיע גם לאשפוז ולסיבוכים אפילו של העיניים, וכל זה רק משתלים ושיניים. היתרון הגדול הנוסף הוא שאנחנו עושים ניתוחים משותפים ובאותו הניתוח מטפלים גם בסינוסים וגם בשתלים ובעצם".
מה אחוז הסיבוכים אחרי שתלים?
"יש קושי בכימות אחוזי כישלון שתלים בלסת עליונה בגלל וריאציה גדולה במטופלים, צורך בפרוצדורות נלוות כמו השתלת עצם, סוג השתלים, שלבי הטיפול ועוד. הממוצע הפשוט מדבר על כ־93 אחוז הצלחה".
למה צריך לשים לב לאחר השתלת שתלים בלסת העליונה?
"לאחר ביצוע שתלים וניתוחי הרמת סינוס בלסת עליונה, מומלץ לבצע ביקורת אצל רופא השיניים המטפל לפחות פעמיים בשנה וביצוע הדמיה לפי הצורך. המטופל יגיע לביקורת עוד לפני במידה ויש כאבים או זיהום באזורי השתלים. בנוסף, המטופלים צריכים לשם לב לשינויים מבחינת אירועי נזלת (הפרשות באף), ליחה מרובה, כאבי ראש, ריח רע, שאלו חלק מהסימנים לסינוסיטיס. במצב כזה מומלץ להגיע למרפאת סינוסים ושיניים ב״מאיר״ עם צילומים עדכניים וישנים מזמן ביצוע השתלים וכן מכתב הפנייה מרופא השיניים המטפל".
המדור רופא/ה מומחה/ית הוא מדור מקודם הנעשה בשיתוף עם בית החולים "מאיר"
תגובות