כן, אנחנו עדיין באותו נושא. עד כה, זה היה הסיפור של חיינו. כעת, זה הסיפור של כו-לם. גם השבוע היו חשיפות חדשות מצד נשים על הטרדות שעברו. מגיש אמריקאי בכיר פוטר, בעוד שכאן בארץ הגיש מגיש – שלצערי לא פוטר – תביעת השתקה נגד מי שבמסגרת עבודתה המקצועית פרסמה את דברי הנשים שדיווחו כי הוטרדו על ידו.
עמותת אחת מתוך אחת פרסמה שיש לה ארבעה חברי כנסת במאגר הדיווחים. שר בממשלה, אולי מתוך הגנה עליו ועל שכמותו, יצא במתקפה על המרכזים לנפגעות תקיפה מינית, כאילו הם קונספירציה של השמאל במימון הקרן החדשה לישראל. תשובתי אליו, היא שאם ככה נראית קונספירציה של השמאל ואם הקרן החדשה מממנת אותה (הלוואי, המדינה הרי מזמן בפשיטת רגל מוסרית במדיניות התקציבית שלה בזכות פוליטיקאים מהסוגה שלו) – אני גאה להשתייך לשמאל וגאה בקרן החדשה בישראל. שני הדברים הם עשר דרגות מעל שר מאותגר ונטול מצפון, בינה ואנושיות.
רוצים להישאר מעודכנים?
שתי שאלות עלו השבוע בהקשר של החשיפות. האחת, האם גלשנו ל"מלחמת מינים". השנייה: מה יהיה, אתן מחסלות את הכל, מי ינהלו את העניינים. הנה תשובותיי המלומדות:
ראשית, כן. אנחנו במלחמת מינים. לא גלשנו אליה. היא הייתה כאן מאז ומעולם, אולם כל עוד המנצחים היו הגברים, ומי ששילמו את מחיריה הכבדים ואז הושתקו, היו הנשים – אף אחד/ת לא קרא/ה לזה "מלחמת מינים". קראו לזה "סדר חברתי", "תרבות", "טבע" ועוד כל מיני שקרים מכובסים, שעושים רושם כאילו זה ממש סבבה להיות תחת המגף הממוסמר של הטרדות, אלימות מינית, אלימות מערכתית, הדרה, דיכוי, אפליה, השתקה מצד גברים. ברגע שמסתמן היפוך במגמה אנחנו מואשמות, באותה דרך ישנה ורעה, ב"מלחמת מינים". אז תקפצו לנו, חמודים. קבלו טיפה מהתרופה בה מאכילים אותנו לאורך דורי דורות. לא נעים? תשתקו ותבלעו, תעשו שינוי תרבותי והתנהגותי, תתאימו את עצמכם/ן לדרישות החדשות. מה שהיה, נגמר. תתרגלו.
לגבי ריקון שורות שלמות של ניהול ומנהיגות, אני ממש לא מתרגשת. ממילא מספיק לפתוח עיתון כדי לראות שהאפיון המרכזי של המנהיגות הגברית הוא בינוניות מביכה, היעדר תבונה, אופורטוניזם, כוחניות, אינטרסנטיות צרה, סקסיזם, שחיתות. תחשבו שהתחוללה כאן רעידת אדמה קוסמית שהפילה את השמיים על הקומה העליונה במגדל בבל המטאפורי, ומחצה את יושביה.
אל דאגה, יש מספיק נשים מצוינות, חכמות, ברוכות כישרונות וכישורים, שיכולות לעלות מהקומות התחתונות שמתחת לתקרת הפלדה שהציבו הבינוניים והכוחניים מעל ראשן (בין השאר בעזרת אסטרטגיה של אלימות מינית שיטתית ומכוונת), ולנהל את העניינים טוב יותר. אני מציעה לאלו שם למעלה, למזער לעצמם נזקים ולפנות לבד את הפוזיציות הנחשקות הללו למחליפותיהם. למה? כי כל מי שיש ולו ספק ליחס רע כלפי נשים בעברו, יומו יגיע. אל תצפו לו בפאסיביות, הביאו את היום.
הדבר האחרון: מדריך לחושפת. בשבוע האחרון פנו אלי לא מעט נשים להתייעץ לפני שחושפות את המטריד או התוקף "שלהן". אל תפחדו, תחשפו. לפני כן, אם ברצונכן לוודא כיצד לעשות את זה ומהן ההשלכות המשפטיות של החשיפות, חייגו 1202 או פנו לשירותים משפטיים חינמיים או זולים מאוד, שמספקות העיריות, עמותות חברתיות שונות וקליניקות משפטיות במוסדות אקדמאים. אם מדובר בתוקף מפורסם או מקרה ייחודי, בקשו את הייעוץ הזה מהלשכה המשפטית של גוף התקשורת המסייע לכן בחשיפה. ובעיקר – לכו על זה. לא לפחד כלל. בהצלחה (לכולנו).
חנה בית הלחמי היא יועצת אסטרטגית, מאמנת ארגונית- מגדרית, אושיית דיגיטל ופעילה פמיניסטית.
תגובות