ערב חג ראש השנה
הדלקת נרות יום רביעי: 18:03
הדלקת נרות יום חמישי: 18:02
הדלקת נרות יום שישי
שבת פרשת האזינו שבת שובה: 18:01
צאת השבת: 18:56
הרב יעקב מזרחי מספר על ראש השנה:
ביום זה, אנו מקבלים על עצמנו את מלכותו של האלוקים כמלך על כל הארץ וביום זה נקבע עתידו של כל אדם וכל יצור.
'ראש השנה' ולא 'תחילת השנה' כדי להדגיש ההשפעה של יום זה על שאר ימות השנה, בדומה לראש שמוביל ומפעיל את יתר האברים בגוף.
וכן, ראש השנה פותח את 'עשרת ימי תשובה' המסתיימים ביום כיפור ונקראים גם 'הימים הנוראים'.
ראש השנה נקרא "יום תרועה" בגלל מצוות היום – התקיעה בשופר "
חג ראש השנה נמשך יומיים: בימים א תשרי ו-ב תשרי.
בששת ימי בראשית ברא האלוקים את העולם.
בתחילה ברא את השמיים והארץ, האור והחושך.
בהמשך את האילנות, מאורות השמיים, החיות והעופות. העולם קרם עור וגידים אך משהו עדיין היה חסר: אדם שיבוא ויבחין בגדולתו של הבורא.
וביום השישי -א' בתשרי ברא אלוקים את אדם הראשון.
הוא היה הייצור הראשון שהכיר בגדולתו של מי שאמר והיה העולם, וקרא לכל ברואי הארץ " בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי ה' עוֹשֵׂנוּ".
בעצם, מעשה הבריאה הושלם עם בריאת האדם.
מאז, בכל שנה בא' בתשרי אנו ממליכים את אלוקים למלך עלינו על-ידי תקיעת שופר ואמירת פסוקים מן התנ"ך המתארים את אלוקים כמלך על כל הארץ.
חשוב לדעת:
בסעודת הלילה הראשון של ראש השנה לאחר הקידוש, נהוג לאכול מאכלים המסמלים את תפילתנו לשנה טובה ומתוקה.
טובלים תפוח בדבש, מברכים עליו את ברכת "בורא פרי העץ" ומוסיפים:
"יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
אוכלים רימון (שירבו זכויותינו כרימון), וראש של דג או של איל (שנהיה לראש ולא לזנב) וכן טובלים את החלה בדבש.
ישנם המוסיפים ואוכלים מאכלים שונים, לפי מנהג עדתם.
מצווה: 'תקיעת שופר'
במשך היום הראשון והשני של ראש השנה יש לשמוע את תקיעת השופר.
בדרך-כלל תוקעים בשופר בבית הכנסת.
אך ניתן לשמוע את התקיעות עד שקיעת השמש בכל מקום.
בראש השנה מתפללים תפילות מיוחדות, ובה שלושת הנושאים הבאים: "מלכויות" "זיכרונות" "שופרות".
בבית הכנסת, בסיום כל ברכה, תוקעים בשופר באמצע תפילת העמידה.
בנוסף, תפילות ראש השנה משובצות בפיוטים מיוחדים ומרגשים המתארים את מלכותו של הקדוש ברוך הוא ואימת יום הדין.
התפילות של ראש השנה מופיעים בצורה מסודרת ב'מחזור' לראש השנה.
תגובות