שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומסר מפרשת 'מטות – מסעי'

ערב שבת פרשת 'מטות – מסעי'
כ"ז תמוז תשפ"ד
שבת מברכים חודש 'מנחם אב' ראש חודש – יום שני.

הדלקת נרות: 19:16
צאת השבת: 20:16

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

משה מכנס את ראשי השבטים (המכונים גם 'מטות') ומעביר להם את דיני הנדר והשבועה:

אדם שנדר או נשבע עליו לקיים את דבריו;
אב יכול להפר את נדר בתו הצעירה;
בעל רשאי להפר את נדרי אשתו;
במידה והבעל או האב שומעים את הנדר ולא מפירים אותו הנדר חל על הנודרת.

אומר ה' למשה "נקום… מאת המדינים, אחר תאסף אל עמיך".

משה מגייס 12,000 חיילים מכל השבטים ושולח אותם למלחמה יחד עם פינחס, כלי הקודש והחצוצרות.

הם הורגים את מלכי מדין ואת הגברים במחנה, לוקחים בשבי את הנשים והטף, שורפים את הערים ושבים אל המחנה כששלל רב בידיהם.

משה כועס כשהוא מגלה את השבויות בחיים.
"הם אלו שהחטיאו את בני ישראל בזנות בעצתו של בלעם!" הוא קורא.
על פי ציוויו הורגים החיילים את הנשים ואת הזכרים בטף.

וכדי להיטהר ממגע במת, מצווה משה לחיילים להמתין מחוץ למחנה שבעה ימים במהלכם הם יטהרו, וכן לטהר הבגדים והכלים.

אלעזר, הכהן הגדול, מוסר לעם את אופן ההכשרה:
כלים בהם נעשה שימוש באש, יש להעביר באש.
כלים בהם השתמשו בנוזלים ירתיחו בנוזלים, ואחר כך להטביל הכל לטהרה מעבודה זרה.

כאות תודה לבורא עולם על המלחמה ועל כך שאיש לא נפגע מביאים קציני המלחמה את תכשיטי הזהב השונים כקורבן.

לשבט גד ולשבט ראובן היו עדרי צאן גדולים.
ומבקשים ממשה לקבל מעבר לירדן נחלה.

משה חושש כי זו סיבה שלא להיכנס לארץ וקורא: "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה.?"

ומזכיר להם את סיפור המרגלים ואת התוצאות המרות…

ומסבירים למשה כי הם מוכנים לצאת למלחמה יחד עם אחיהם כדי לכבוש את הארץ.

ייבנו ערים לצאן ולילדים והם עצמם ימשיכו במסע אל ארץ ישראל. רק לאחר שכיבוש הארץ יושלם הם ישובו לעריהם.

משה מאשר את בקשתם ומתרה בהם לקיים את הבטחתם ולסייע לכיבוש הארץ.

ארבעים ושתיים מסעות נסעו בני-ישראל מיציאתם ממצרים ועד לתחנה האחרונה לפני הכניסה לארץ, על גבול ירדן.

התורה מפרטת את כל המסעות.

"כשתכנסו לארץ, גרשו את כל היושבים בה והשמידו את פסליהם"
אומר אלוקים לעם ישראל, "אם לא תעשו זאת הם יהיו כקוצים בעיניכם".

שבט לוי לא יקבל שטח למרעה. על כל שבט להקצות לו מגרשים, ובנוסף לכך הם יקבלו 48 ערים – מתוכם 6 ערי מקלט.

עיר מקלט – כאשר אדם הורג אדם אחר בשוגג, עליו להימלט ל'עיר מקלט',

כשהוא שוהה בעיר המקלט אסור לקרוב משפחת הנרצח ("גואל הדם") להרוג אותו.
אם הוא יוצא מהעיר רשאי גואל הדם להרוג אותו.

ועליו לשהות שם עד מות הכהן הגדול.

בפרשת פינחס קבע אלוקים כי בנות צלפחד יקבלו חלק בארץ ישראל למרות שבדרך כלל רק הגברים מקבלים חלק בארץ.

ראשי שבט מנשה התלוננו לפני משה רבינו: הלא אם בנות צלפחד יינשאו לגברים משבט אחר, הנחלה תעבור משבטנו אל בני השבט האחר!

כתגובה לתלונה זו קובע האלוקים כי בנות היורשות את אביהן צריכות להינשא לבני שבטן בלבד, כך לא תעבור נחלה משבט לשבט.

ואכן, בנות צלפחד קיימו את הציווי ונישאו לבני דודיהן.

**

בפרשה נאמר: "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה".

מי יעשה.?

לומדים מכאן כמה כוח יש בדיבור של כל יהודי, שהקב"ה עושה זאת.

ולא משנה, אם אלו דברים חיוביים ואם להיפך.

צריך לשמור על דיבור מכובד ולחשוב לפני שמוציאים משהו מהפה.

העולם שלנו בטוח יהיה יותר יפה.