נופר גנור, מוזיקאית מהרצליה, לא זוכרת את עצמה ללא המוזיקה. "התחלתי לנגן מתוך שמיעה בגיל 6 אבל באופן רשמי התחלתי ללמוד קלידים בגיל 7 במתנ"ס של בית ספר ויצמן בהרצליה אצל מורה שקראו לה סופי", מספרת נופר בראיון ל"צומת השרון".
כיום נופר (גרושה ואם לשני ילדים – אסיה בת 9 וחצי ואלמוג בן 7 וחצי) היא מוזיקאית, זמרת, יוצרת ואמנית רב תחומית, מורה לפסנתר, קלידים ופיתוח קול. כפי שתבינו מיד, גם בהמשך חייה היא עסקה כמעט רק במוזיקה. "שירים התחלתי לכתוב בגיל צעיר ובגיל 16, הייתי בלהקת נוער שניהל דני רובס בקונסרבטוריון רמת השרון והתארחנו בתוכנית זאפ לראשון שהייתה בזמנו בערוץ 1", היא נזכרת וממשיכה: "המפיקות בתוכנית צפו לי עתיד מזהיר בתחום ובעידודן ובעידוד דני והצוות של הקונסרבטוריון בחרתי להפוך את המוזיקה למקצוע ולדרך חיים. בצבא שירתתי כמש"קית חינוך והקמתי בבסיס צוות הווי שהייתי בו זמרת ומפיקה. שבוע לאחר שהשתחררתי מצה"ל התחלתי ללמוד ברימון ולאחר שסיימתי את לימודיי שם למדתי גם בבית צבי ובבית ספר לסאונד של יואב גרא. חוץ מזה למדתי גם גרפיקה, אנימציה ועיצוב אתרים במכללת רמת גן וגם עשיתי השתלמויות בהוראת פסנתר וקלידים. בתקופה בה הייתי סטודנטית הקמתי להקת רוק שהופעתי איתה בעיקר בת"א בבארבי, בהייניקן הבימה, בקמלוט ועוד. מופע הפסנתר הראשון שלי היה בקמלוט בת"א בשנת 2003 ומאז חלק ניכר מההופעות שלי הם הופעות פסנתר או קלידים. את האלבום הראשון שלי הוצאתי בשנת 2005".
האם את עוסקת בעוד משהו מלבד המוזיקה?
"כרגע אני עוסקת רק במוזיקה שזה אומר שאני יוצרת מוזיקה והוצאתי לא מזמן את אלבומי השביעי. אני מופיעה ומלמדת פסנתר, קלידים ופיתוח קול. בעבר גם הייתי גרפיקאית בעיתון מעריב ובעיתון הארץ אבל עכשיו עבודות הגרפיקה שלי הן בעיקר עבודות פרטיות למטרת המוזיקה שלי. אני עושה את הגרפיקות ואת רוב הקליפים שלי בעצמי".
מהי ההשראה שלך במוזיקה?
"התקופה שבה החלטתי להיות מוזיקאית הייתה התקופה שבה הייתי בתיכון ובאותה תקופה הייתי נוסעת הרבה עם חברות להופעות ברוקסן, מועדון רוק שהיה בשנות התשעים ברמת החייל ובפסטיבל ליל אהבה בצמח וכאלה. הייתי מושפעת מאוד מהמוסיקה שניגנו שם וגם מהשפעות מהעולם כמו ג'וני מיטשל, להקת קווין ועוד. בתקופה האחרונה ההלחנה שלי התחילה להיות מושפעת גם מהנגינה שלי בדרבוקה שזה כלי שאני מנגנת עליו כבר המון שנים אבל משום מה רק לאחרונה הלחנים והעיבודים שלי התחילו להיות מושפעים מהכלי הזה שמכניס עוד גיוון ונופך נוסף למוסיקה שלי".
איזו מוזיקה את יוצרת?
"באלבום האחרון שלי יש איזה שילוב שיוצר פיוז'ן של סגנונות מעיין סלט של הרוקסן עם הדרבוקה, מזרח ומערב. קיבוץ גלויות ארץ ישראלי. כרגע אני עובדת בעיקר על שילוב של סגנונות. פיוז'ן של מזרח ומערב. אני כותבת שירים לקהל המבוגרים וגם שירי ילדים מושפעים, מן הסתם, מחוויות שלי עם הילדים שלי".
הוצאת כבר שבעה אלבומים אבל את עדיין לא מוכרת מספיק לקהל הרחב. מדוע לדעתך ועד כמה זה מתסכל, אם בכלל?
"אני חושבת שזה שילוב של כמה דברים ביחד, בתחילת הדרך, כשהוצאתי את האלבום הראשון שלי, התחיל המעבר בתעשיית המוסיקה מחברות התקליטים האנלוגיות שהוציאו דיסקים פלסטיק לתעשייה הדיגיטלית והחלה ההתפוררות של חברות התקליטים הישנות ואני קצת נפלתי שם בין הכיסאות באותה תקופה. כיום אני חתומה בחברת התקליטים מובייל 1 שזו חברת התקליטים הדיגיטאלית הכי גדולה בארץ. אני חושבת שגם המודעות לנשים יוצרות ולשילוב שלהן בהופעות ממוסדות פחותה מאשר המודעות שהייתה פעם. פעם היו המון נשים יוצרות כמו נעמי שמר, יהודית רביץ, חווה אלברשטיין ועוד שקיבלו במה בהופעות ממוסדות וגם במה רחבה בתקשורת. כיום לצערי פחות נותנים במה ליוצרות מהסוג הזה שמלחינות, כותבות ומפיקות את החומרים שלהן בעצמן וזה חבל כי זו דוגמא לדור הבא שגם נשים יכולות וצריכות ליצור. פעם הייתי מאוד מתוסכלת מהעניין אבל בשנים האחרונות השלמתי עם מקומי ולמדתי להיות שמחה בחלקי. פעם מישהי אמרה לי שזה לא שחור או לבן שיש גם אפור באמצע וזה שלא פרצתי בגדול זה לא אומר שאני צריכה להפסיק לעשות מוזיקה, אפשר גם להמשיך לעשות דברים על אש קטנה. אני כותבת שירים מאז שהייתי בת שבע. זה בדנ"א שלי אז כנראה שאני לא יכולה להפסיק".
עד כמה קשה להתפרנס ממוזיקה בארץ?
"אני מתפרנסת בעיקר מהוראת מוזיקה. יש אמנים שיכולים להתפרנס רק מיצירת מוזיקה אבל הם מעטים. בימים אלו אני מופיעה בעיקר במופעי פסנתר או קלידים בפסטיבלים ברחבי הארץ ובאירועים קהילתיים בכל הארץ".
מהו החלום המוזיקלי שלך?
"להמשיך לעשות את מה שאני עושה היום, ליצור להקליט להופיע ויש לי עוד כל מיני תוכניות בראש שכשהן יתממשו אתם תיראו".
לספוטיפיי: https://open.spotify.com/artist/5y9akdtcwCFshzNjmvd5YL#login
לפייסבוק: Nuphar Ganor נופר גנור | Facebook
ליוטיוב: Nuphar Ganor – YouTube
יותם
מהממת!