במשך שנים רבות היא הייתה מוכרת כאשת חינוך, אבל ניבה הרסגור הנדין, תושבת כפר סבא, היא גם אמנית. ביום רביעי השבוע היא השיקה את תערוכת הציורים שלה "ראש ורוד" בגלריה העירונית בבית יד לבנים רעננה. "התערוכה "ראש ורוד" כוללת 43 עבודות שציירתי במשך מספר שנים, חלקן גדולות ממדים", מספרת ניבה, לרגל פתיחת התערוכה בה מוצגות יצירותיה הייחודיות אותן ציירה בצבעי שמן על בד בסגנון ריאליסטי-נאיבי עם מאפיינים סוריאליסטיים. אוצרת התערוכה היא אביה ממון.
היצירה גינה לי של האומנית ניבה הרסגור הנדין צילום פרטי
"כל חיי ציירתי וכבר בגיל צעיר מאוד אחזתי במכחול" מגלה ניבה שבמשך 32 שנים הייתה מורה להיסטוריה ואזרחות, מחנכת ורכזת שכבה בבית הספר האזורי "עמי אסף" בבית ברל. "אני זוכרת את ההתרגשות שאחזה בי, גם לאחר כל כך הרבה שנים, כשהדודים שלי מהקיבוץ העניקו לי במתנה קופסה עם עטים צבעוניים. כשהייתי בתיכון קישטתי על פי בקשת המחנכת שלי את כיתת הלימוד בציורים מעשה ידיי. יום אחד הגענו כל התלמידים לכיתה וכל הקירות נותרו במערומיהם. בזמנו גרמה לי היעלמות הציורים לעצב גדול. כיום אני מעדיפה לחשוב בחצי חיוך שאולי מישהו אהב מאוד את העבודות ו'אימץ' אותן. לאחר סיום לימודי התיכון ולפני גיוסי לצבא נרשמתי לקורס במכון אבני בתל אביב. שם נפגשתי לראשונה עם צבעי השמן ועם ציור על בד. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. עד היום אני זוכרת את הריח המיוחד שנדף משפורפרות הצבע ואת העולם השלם של צבעים ושל האפשרות לערבב בין הגוונים וליצור צבע שהוא שלי בלבד. הנחת הצבע על הבד הנושם הייתה בעיניי התגלות מסעירה. מאז ועד היום לא הפסקתי לצייר בצבעי שמן בלבד, שבעיניי אין אף מרקם המשתווה להם".
לאחר שירותה הצבאי היא למדה היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, ולימים הפכה, כאמור, למורה להיסטוריה ואזרחות ומחנכת במשך יותר מ-30 שנה. ניבה: "אהבתי מאוד ללמד ולחנך אלפי תלמידים. זאת זכות ענקית שניתנת לאדם ולו במעט להשפיע ולנתב את דרכם של בני נוער וליצור עימם דיאלוג ישיר ואמיתי ולנסות לתרום לעיצוב דמותו של הדור הצעיר. מזה יותר מ-40 שנה עומד לצדי בן זוגי משה הנדין שהוא העוגן שלי. ביחד גידלנו שלושה ילדים נפלאים, וכעת אנו קוצרים את הפירות עם הנכדים".
ניבה הרסגור הנדין – צילום סדן הפקות אומנות
ניבה מסבירה את שם התערוכה: "ציוריי מביעים מחאה מול השתלטות האדם על הטבע. האייל המופיע בהרבה מציוריי צבוע לרוב בוורוד, וכך גם הנופים היפהפיים המביעים יופי ותמימות. העיר סוגרת עליהם מכל כיוון וכולאת אותם ללא יכולת מילוט ומנוסה. חלק גדול מהיצירות שיוצגו בתערוכה הן בוורוד לסוגיו ולתת גווניו, ולכן שם התערוכה הוא 'ראש ורוד'. אני לא בחרתי את הצבע אלא מרגישה שהוא בחר בי. כשאני מתיישבת לצייר מתוך הפלטה הגדולה של הצבעים הצבע פשוט קופץ לידיי. מצד אחד הצבע הוורוד הוא צבע ילדי המסמל תמימות ואופטימיות, ומצד שני הוא צבע חושני הגובל בתת גווניו בצבע הנוטה להטריד. השימוש בצבעי השמן מתאים לי מאוד. עבודותיי מבושלות באיטיות, ואני יוצרת את הציור שכבה אחר שכבה, חוזרת שוב ושוב לציור. אני חולמת עליו, חושבת עליו ושוב ושוב חוזרת לצייר. צבע השמן מתייבש בהדרגה, ולכן ניתן להוסיף לו עוד ליטוף ועוד נגיעה. עבודות נוספות שלי הן ציורי נוף וחלק בהשראת סיורי התנ"ך מאחר וגדלתי בבית שנתן ביטוי לתנ"ך כיצירה ספרותית נפלאה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רוצים להישאר מעודכנים?
האם אפשר גם להתפרנס ממכירת יצירות או שאינך מוכרת אותן?
"מצב האומנים בארץ הוא בכי רע. הם בעיקר משלמים עבור חללי תצוגה, אוצרות, ועוד ועוד. אני בהחלט מוכרת אבל למזלי הטוב זה לא מקור מחייתי. ביני לביני, כל עבודה שלי שמגיעה לבית אחר גורמת לי צביטה בלב ואני מצרה על כך שלא נהוג לקבוע הסדרי ביקורים ליצירות שנקנו".
את מתכוונת להמשיך ולצייר ולהציג תערוכות נוספות בעתיד?
"כל חיי ציירתי ואני לא רואה את עצמי מפסיקה לצייר. מבחינתי, זה כמו להפסיק לנשום. ברגע שהתערוכה הזאת תסתיים בסוף החודש אתחיל לתכנן את התערוכה הבאה".
למי שאינו יודע נספר כי ניבה היא בתו של פרופ' מיכאל הרסגור ז"ל, פרופ' להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ויוצר התכנית המיתולוגית "שעה היסטורית" בגלי צה"ל. היא אמו של עילאי הרסגור הנדין, לשעבר סגן ראש עיריית כפר סבא ויו"ר סיעת מרצ במועצת העיר כפר סבא, כך שאי אפשר להתעלם משאלה על המצב בארץ, אותו מתארת ניבה כך: "המצב בארץ מדיר שינה מעיני. כאזרחית במדינה שגדלה במשפחה שחרטה על ליבה את האהבה למדינת ישראל הדמוקרטית, כאדם שגודל על ידי שני הורים שנמלטו מהשואה, כאשה שגדלה בבית שהיה ספוג היסטוריה, כמורה להיסטוריה, כרעייתו של אדם שחי כילד במשטר טוטליטרי, אני מבינה ממש בתוך הקרביים מהו משטר דיקטטורי. מדינת ישראל לא תשרוד משטר שכזה. זה יהיה סוף הציונות. סוף המדינה. לכן הפתרון היחיד הינו להפסיק מיידית את ההפיכה המשטרית. בחלק מהציורים שלי מופיע אייל הכלוא בתוך ספק היכל, ספק כלא. אמנם הציורים נוצרו לפני הטירוף הנוכחי, אבל כאשר אני מתבוננת בהם אני מוצאת הקבלה למה שמתרחש כעת. נפש האדם נמצאת תחת איום להיות כלואה (האייל) אבל כפי שהאיילים שלי קרניהם פורחות או הזנבות שלהם נפרשים והם לא מוותרים ולא נכנעים, כך אני מקווה שהצד השפוי יגבר וינצח. זאת הדרך היחידה להמשך קיומנו".
התערוכה "ראש ורוד" מוצגת בגלריה העירונית בבית יד לבנים, רחוב אחוזה 147 רעננה. התערוכה תינעל ב-30 במאי. ביום שישי הבא (12 במאי) בשעה 11:00 יתקיים שיח בגלריה עם ניבה הרסגור הנדין ועם אוצרת התערוכה.
שעות פתיחת הגלריה: ימים א'-ה' 19:00-9:00, יום ו' 12:00-9:00.
תגובות