ערב שבת פרשת 'ויקרא'
ב' ניסן תשפ"ג
הדלקת נרות: 18:34
יציאת שבת: 19:31
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
הפרשה פותחת את החומש השלישי.
ה' קורא למשה רבינו למשכן, ושם הוא נותן לו את הפרטים של הקרבת קרבנות.
רש"י מציין שהמילים "אישה ריח ניחוח לה'" מכוונות על כל סוגי הקרבנות, ולא בהכרח על קרבן של בהמה, ללמדנו שאין חשיבות לגודל הקרבן אלא לכוונה הפנימית של האדם בהתקרבותו לה'.
איסור הקרבת קרבן חמץ ופירות על גבי המזבח, ולעומת זאת, החובה להשתמש במלח בכל קרבן שהוא.
חובה זו הינה הסיבה בגללה אנו טובלים במלח את הלחם כאשר אנו בסעודה.
מצוות הקרבת קרבן התבואה החדשה לאחר חג הפסח.
התורה מפרטת אילו חלקים בבהמה מוקרבים על המזבח.
ו"חוק" לפיו אסור באיסור חמור לאכול שומן או דם בכל מקום ובכל זמן.
האפשרות להקריב קרבן ככפרה על חטא שנעשה בשגגה.
כמו כן ישנו קרבן מיוחד באם בית הדין הגבוה – הסנהדרין – הורה למישהו לעשות עבירה בשגגה, ולשם כך עליהם לכפר על עצמם בקרבן.
קרבן מיוחד אותו מקריב קהל שלם שחטא בשגגה, וכן קרבן לאדם שיכל לתת עדות בבית הדין והוא התחמק מכך.
אדם שהיה טמא, אם על ידי נגיעה בחיה לא טהורה או בנגיעה במת, ולאחר מכן נכנס למשכן או אכל קרבן, עליו לכפר על עצמו בהבאת קרבן אחר.
חז"ל מלמדים אותנו שההלכות האלו תקפות גם כיום, וכיון שאנו כולנו טמאים, אסור עלינו להיכנס לתוך הר הבית, עד שייבנה.
האדם שבשוגג גנב קרבן או חפץ אחר השייך לבית המקדש.
עליו כמובן להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן, וכן לשלם עוד חמישית מערך הגניבה.
אנו קוראים גם על קרבן שאדם מביא מספק, כיון שאינו יודע האם חטא או לא.
כמו כן אדם שגנב את חבירו בכל אופן שהוא, או גרם נזק על ידי שקר וכיוצא בזה, עליו להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן וכן לפצות את חבירו בתשלום של חמישית מערך הגניבה.
**
דיני הקרבנות בתורה נפתחים במילים "אדם כי יקריב מכם".
אפשר לפרש אותן גם כך: "אדם כי יקריב קרבן מכם". כלומר, שמעצמנו, מתוך תוכנו, מגיע הקרבן.
כאשר יהודי מתגבר על היצר הרע, על הנפש הבהמית שבו ומתנהג כרצונו של הקב"ה,
זו הקרבה אישית, שעולה למרום כמין קרבן.
כל התקרבות בינינו היא קרבן ומקרבת אותנו אל הגאולה השלמה.
שבת שלום.
תגובות