ערב שבת פרשת 'שמות'
כ' טבת יום הילולתו הרמב"ם
הדלקת נרות: 16:36
צאת השבת: 17:36
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
הפרשה מתחילה עם שמותיהם של שנים עשר האחים המרכיבים את שנים עשר שבטי ישראל. המספר הכולל של היורדים למצרים היה שבעים איש, אך הם פרו ורבו במהירות גדולה (רש"י מציין כי הנשים היו יולדות שישיות).
בשלב זה עלה מלך חדש במצרים שלא הכיר את יוסף ואת כל מה שיוסף עשה עבור מצרים.
ואמר לבני עמו שצריך להתחכם עם בני ישראל וכאשר ראה כי הם ממשיכים להתרבות ציווה על המיילדות להרוג את כל הזכרים הנולדים, ולהותיר בחיים רק את הבנות.
למרות זאת, המיילדות לא שמעו בקולו ולא הרגו את הנולדים.
פרעה קורא למיילדות ושואל מדוע לא קיימו את הוראותיו להרוג את הילדים.
והשיבו כי הנשים העבריות יולדות אף ללא עזרת מיילדת ולכן אין באפשרותם לקיים את ההוראה.
(רש"י אומר כי ביום לידתו של משה רבינו, האסטרולוגים של פרעה חזו כי ייוודל הילד שיושיע את עם ישראל).
לכן נגזרה הגזירה להרוג את הילדים באותו יום, גזירה שכללה תינוקות מצריים.
משה נולד ואמו מניחה אותו בתיבה בנהר. מרים אחותו של משה עוקבת אחרי התיבה לראות מה יתרחש, והיא רואה את בת פרעה המגיעה לרחוץ בנהר ואוספת את התיבה עם התינוק.
משה גדל בביתו של פרעה.
משה יוצא החוצה לראות את אחיו היהודים. כאשר הוא רואה מצרי מכה איש עברי הוא מסתכל לראות שאין אף אחד שרואה אותו ואז הורג אותו ומחביא את גופתו בחול.
מאוחר יותר כאשר הסיפור מתגלה אין למשה ברירה והוא נאלץ לברוח ממצרים אל עבר ארץ מדין.
במדין הופך משה לרועה צאן והוא מתחתן עם ציפורה.
בינתיים, במצרים המצב הולך ומחמיר עבור בני ישראל והם בוכים לה' שירחם עליהם ויוציא אותם לחופשי.
משה רועה את צאנו של חותנו יתרו באזור מרוחק ולא מיושב.
ומגיע אל הר האלוקים ורואה את הסנה הבוער באש אך לא נשרף, והוא מתקרב על מנת לבדוק כיצד מתרחש הפלא
ושומע קול מתוך הסנה: משה, משה.
ה' מציג את עצמו בפני משה ואומר כי הוא רואה את הסבל של בני ישראל ולכן הוא שולח אותו להוציא את עם ישראל מהגלות במצרים כדי שיוכלו להגיע לארץ זבת חלב ודבש – ארץ ישראל.
ה' אומר שהוא יהיה עם משה במשך כל השלבים.
ונותן למשה הוראות ספציפיות כיצד לאסוף את כל זקני העם וללכת לפרעה עם המסר: "שלח את עמי".
ה' אומר שפרעה לא יתן תהם לעזוב עד שיקבלו את מכות מצרים ואז ישלח אותם בכח מארצו, אז יעזבו ברכוש גדול.
משה מצידו מבקש לסרב ואומר כי בני ישראל לא יאמינו לו והוא גם אינו יודע לדבר כפי שצריך.
ה' נותן למשה סימנים ניסיים כדי שיוכל להוכיח את אמיתות דבריו.
רש"י מציין כי הדין ודברים בין הקב"ה למשה ארך שבוע ימים, וכמו כן הוא מציין כי סירובו של משה היה מתוך כבוד לאחיו הבכור – אהרן.
משה חוזר לחותנו יתרו ומבקש רשות לחזור למצרים, ועל כך משיב לו יתרו "לך בשלום".
משה לוקח עימו את אשתו ואת שני ילדיו והם רוכבים על החמור (רש"י מציין שזה החמור עליו רכב אברהם אבינו לעקוד את בנו יצחק, וזהו החמור עליו יגיע המשיח במהרה בימינו).
בדרך במדבר ערכה ציפורה אשת משה ברית מילה לבנם אליעזר.
משה ואהרן הולכים לפרעה, כאשר זקני העם נשמטו אחד אחד מפחד מפרעה.
משה ואהרן מגיעים עם המסר: שלח את עמי, כדי שיוכלו לעבוד את ה', אך פרעה מסרב בתוקף.
מייד לאחר מכן פרעה מחמיר את תנאי העבדות של ישראל, כאשר הם אינם מקבלים את החומרים ליצירת הלבנים לבניה, אך הם עדיין צריכים לעמוד באותה מכסת בניה מידי יום.
משה רואה כיצד המצב מחמיר מאז הוא הגיע בשליחות ה' והוא פונה לה' על כך.
ה' אומר לו שכעת הוא יראה כיצד פרעה ישלח את בני ישראל מארצו.
רוצים להישאר מעודכנים?
**
שם הפרשה והחומש – 'שמות'
שמו של אדם זה דבר חיצוני, אך הכי קשור אליו.
רק בשבוע שעבר יעקב בירך את בניו לפני מותו, מה העניין לומר לנו את שמותיהם עוד הפעם.?
התורה מגלה לנו את כוח ההישרדות של עם ישראל – שלא שינו שמם, שפתם, ולבושם.
בכל משך הגלות במצרים לפני ואחרי, עדיין עם אותם שמות.
החינוך היהודי המסורתי הוא זה שמבדל אותנו מכל העמים, ובזכות זה אנו קיימים.
תגובות