"להישארות בחיים בשבילי יש משמעות גדולה ביותר", אומר הרב אביחי קצין מרעננה, שאיבד את רגלו במלחמת לבנון הראשונה. מאז צבר קצין, שהפך לרב מספר שנים לאחר פציעתו, עשייה רבה ומגוונת במספר רב של תחומים, אבל דווקא מהדבר הכי מעניין בימינו, הפוליטיקה, הוא מתרחק כמו מאש.
קצין, בן 60, נשוי, אב לשבעה וסב לחמישה נכדים, הוא דור רביעי ברעננה למשפחה שהתיישבה בעיר בשנת 1924, שנתיים לאחר הקמת המושבה מהשרון. "נכדיי הם כבר למעשה דור שישי ברעננה", מתגאה הסב המאושר.
הרב קצין הוא חבר קהילה בפרויקט "הצעד הבא", המהווה בית לכלל קטועי הגפיים בישראל, ופועל לקדם את זכויותיהם ורווחתם. "קהילת 'הצעד הבא' היא דבר מדהים בעיניי", אומר הרב קצין. "'הצעד הבא' מעביר הרצאות בכל התחומים שקשורים לחיי הקטועים ומאפשר לקטועים לשאוב עידוד הדדי". בנוסף, בין שלל פועליו, הוא מרצה בתחום היהדות במכללה הטכנולוגית בחולון, הוציא לאחרונה ספר בשם "הפרשה", אותו הגיש לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ומנהל אתר אינטרנט ללימוד תורה. בעבר הרחוק יותר למד הוראה בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים, עבר לשמש כראש ישיבת בני עקיבא רעננה במשך שש שנים, שימש כרב קהילת "לכו נרננה" ברעננה, כראש בית המדרש במכללת שערי משפט במשך עשר שנים, והגיש תכנית רדיו יומית ברדיו קול חי.
כמו כן, הקים הרב קצין את בית המדרש הקהילתי "ראשית" המארגן פעילות תורנית ענפה המיועדת לכל סוגי האוכלוסייה הגרה ברעננה, דתיים וחילוניים. תושבי רעננה מכירים אותו בעיקר כרב של שתי קהילות במזרח העיר: קהילת בית הכנסת "משכן מיכאל" ברחוב אברבנל וקהילת בית הכנסת "עלומים" בבית הספר היסודי דקל. "התפקיד דורש העברת שיעורים, דרשות, ליווי של המשפחות ברגעים שמחים ועצובים ופעילויות בקהילות", מסביר הרב.
הרב אביחי קצין, צילום יהודית וייסברג
עברו קצת למעלה מ-40 שנים מאותו רגע במלחמת לבנון השנייה בו פגע הפגז בקצין, שהיה אז קצין שריונר צעיר, ושינה את חייו ואת אופן המחשבה שלו על החיים בכלל. "היינו בתוך מבנה בביירות עם מחלקה של חיילי צנחנים", הוא נזכר. "ביום השני הייתה הפגזה. הרגשתי שאני עף לצד השני של החדר ואני זוכר מישהו צועק 'יימח שמם. נקטעה לו הרגל'. בדיעבד התברר שפגז 155 מ"מ של ארטילריה פגע ברגלי באופן ישיר אבל למזלנו לא התפוצץ אחרת היו נהרגים רבים. הוטסתי לבית החולים רמב"ם והתחלתי הליך ארוך של שיקום. חוץ מזה לא נפגעתי בשאר גופי".
איך מתמודדים עם פציעה כה קשה בגיל כה צעיר?
"בעיקר בזכות ההכרה והמשמעות שהאופציה החלופית הרבה פחות טובה. אצלי יש יותר תחושה של חצי הכוס המלאה. דוד שלי נהרג במלחמת יום כיפור וסבתא שלי אמרה לאחר המקרה שלי שברוך השם אני בחיים. בשבילי להישארות בחיים יש משמעות גדולה מאוד. הכוח של אין ברירה הוא הכוח הכי גדול של האדם. זאת המציאות ולה התרגלתי".
הרב קצין מדבר באופן חופשי על הכל, אבל, כאמור, מפוליטיקה הוא מנסה להתרחק כמה שהוא יכול. הוא מסביר מדוע: "תפיסת עולמי האישית היא שבהיותי רב אני משתדל לא לגעת בפוליטיקה. יכולים אולי לשער, אבל איש מעולם לא יודע למי הצבעתי בבחירות, אם זה בבחירות ארציות ולא בבחירות המוניציפליות. קיבלתי החלטה זו כמי שרוצה להפיץ תורה וליצור מגע עם אנשים בכל שכבות הציבור, אם זה חרדים, ציונות דתית, מסורתית וחילוניים. לכן, אינני רואה את תפקידי בתוך המערכת הפוליטית".
יש רבנים שכן מביעים את עמדותיהם הפוליטיות.
"זה נכון. יש כאלו. אני לא טוען שרבנים שידם בתוך הפוליטיקה הם רבנים פחות טובים ממני. אני בחרתי אחרת למרות שיש במשפחתי אנשים שהיו בפוליטיקה המקומית כמו אבי, מאיר קצין, שהיה חבר מועצת העיר בעבר והוא יקיר העיר רעננה. במהלך השנים, לא רק שלא נכנסתי לפוליטיקה אלא ברחתי ממנה".
הדיווח על פציעתו של אביחי קצין במעריב
בכל זאת, מה דעתך על המצב שהמדינה הגיעה אליו?
"כואב לי מאוד. בלי נקיטת צד כזה או אחר. הייתי רוצה שהשיח והוויכוח יהיה אחרים. בהמון סוגיות משמעותיות שעומדות על הפרק בחברה הישראלית אנחנו לא יודעים לנהל ויכוח. רק יודעים לצעוק ולהשמיץ ולא יודעים לדבר. הייתי רוצה ליצור שיח אחר. אני לא מוטרד מכך שהחברה הישראלית חלוקה בשאלות יסוד אבל אני נורא מוטרד מכך שכבר מזמן איבדנו את היכולת להתווכח על שאלות יסוד אלא ישר זורקים אבנים אחד על השני וזה מאוד עצוב. אצל הילדים משנה מי התחיל ראשון, אבל בחיים האמיתיים זה לא חשוב".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רוצים להישאר מעודכנים?
לדעתך, יש לזה קשר למשפט נתניהו?
"אני אגיד לך רק דבר אחד על נתניהו. הייתי הרבה פעמים אצל נתניהו רק כחבר חוג התנ"ך בבית ראש הממשלה. מעבר לזה אני לא רוצה להיכנס לעניין נתניהו".
נעבור לזה שהחליף אותו. אני מניח שאתה מכיר אישית את נפתלי בנט ומתגורר לא רחוק ממנו. מה אתה אומר על כניסתו לממשלה לפני כשנה וחצי ועל תפקודו כראש ממשלה?
"זה נכון שאני מכיר אותו אישית ומתגורר לא הרחק ממנו, אבל זה לא משנה מה אני חושב על נפתלי. כשבנט נכנס לתפקידו קיבלתי הזמנה לבא אליו לחוג התנ"ך כראש ממשלה. נתתי תשובה חיובית. כמה ידידים שלי כעסו עלי שאני הולך כי הוא עשה ככה וככה. אמרתי להם שאני לא מבין מה זה קשור. ראש ממשלה הזמין אותי לחוג התנ"ך אצלו וזה לא קשור. אני חש כאדם שחייו ניתנו לו במתנה וצריך להפוך את חייו לדבר משמעותי. אני מרגיש שהקב"ה נתן לי יכולת ללמד תורה, להפיץ ולהתחבר לאנשים ולכן לנתח אם נפתלי בנט עשה נכון זה לא תפקידי".
כאיש הציונות הדתית האם אתה סבור שבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר יכולים לעשות את השינוי שהם מדברים עליו או שיום אחד הם יווכחו שמה שרואים מפה לא רואים משם?
"אני לא יודע. כל אדם נבון יודע שיש פער בין הצהרותיו לפני ואחרי, כך שאני באמת לא יודע. אני מאחל לשניהם ולכולם בהצלחה כי כולם רוצים את טובת עם ישראל".
תגובות