מעטים האנשים שנמצאים רק בתחילת שנות השלושים לחייהם, ועברו את כברת הדרך שעברה ליהיא פרץ בת ה-31, שחקנית שנה אחרונה בבית הספר לאומנויות הבמה של בית צבי. ליהיא, שנולדה וגדלה ברעננה עד גיל 23, משחקת את איזי בהצגה bu21 שתעלה בתחילת החודש הבא. מדובר במחזה חדש אודות שישה צעירים, שכל אחד מהם חווה סוג של טראומה לאחר התרסקות מטוס במרכז לונדון. "אני מגלמת את איזי, שאיבדה את אמא שלה. לדעתי זה אחד המחזות היחידים שמשלבים טרגדיה וקומדיה בצורה כל כך טובה, זה משהו שמעמת אותנו עם ההתמודדויות שלנו בחיים כשהם משתנים ברגע", אומרת ליהיא.
היא גדלה בבית דתי-לאומי ובגיל 23 החלה לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, כחלק ממסלול טבעי של רכישת השכלה גבוהה. בשנה השלישית ללימודים היא עזבה את רעננה ועברה לגור ליד האוניברסיטה, ועם סיום התואר החלה לעבוד בחברת הייטק. על פניו, זה נראה כמסלול הבטוח והנוח של החיים. כלום לא הכין אותה לשרשרת האירועים שתבוא בהמשך. אחרי שעזבה את הקן, היא חזרה בשאלה והתחתנה כעבור זמן קצר עם חבר ילדות מבני עקיבא, שגם הוא חוזר בשאלה. חיי הנישואים של השניים החזיקו מעמד רק שנה וחצי עד הגירושים. זמן קצר לפני הגירושים, חלתה אחותה הבכורה הדס בסרטן הלימפומה. הדס התמודדה באומץ עם המחלה במשך שנה עד ההחלמה. ליהיא מספרת: "הרגשתי שאני לא חיה את החיים שלי, אלא את מה שנראה הגיוני לעולם. היו לי כביכול חיים מושלמים, אבל לא קמתי בבוקר שמחה. החלום שלי מאז ומתמיד היה המשחק. אין ספק שמה שקרה לאחותי תרם להחלטה. הבנתי שהחיים קצרים מדי מכדי לא להגשים את החלומות שלך".
לפני כשנתיים עברה משפחתה של ליהיא אירוע טראומטי נוסף. אמה של ליהיא, חנה, לקתה בדום לב והייתה על סף מוות. למזלה, זאב, אביה של ליהיא, נכח בבית בזמן המקרה והחל בפעולות החייאה עד להגעת צוות רפואי. "ביום בהיר אחד אמא שלי נפלה אחורה ובמזל אבא שלי יצא אחריה. היה לה בעצם דום לב והיא הפסיקה לנשום לחמש דקות", מספרת ליהיא. "אבא שלי התקשר אליי ואמר – 'אני לא יודע אם היא תחיה, מנשימים אותה'. הייתי אז בדירה בפלורנטין, זה היה הרגע הכי נוראי שחוויתי אי פעם. אבא שלי פשוט הציל אותה, זה היה שילוב של הרבה ניסים. הוא התחיל את ההחייאה ולמזלנו הגיעו שכנים רופאים שסייעו. היא הייתה מורדמת יומיים מבחירה כדי שהגוף יתאושש, לא ידענו אם ואיך היא תקום". אבא שלי התקשר, הייתי אז בדירה בפלורנטין, ואמר לי: אני לא יודע אם היא תחיה, מנשימים אותה".
זאב פרץ, אביה של ליהיא, הוא מנכ״ל קרן רעננה, עמותה ע"ש דניאלי זוננפלד, שנהרגה בתאונת דרכים ב-2015. במסגרת פעילות העמותה עבר זאב השתלמות במד"א, שם למד הגשת עזרה ראשונה, ובכך קיבל את הכלים להציל את חייה של אשתו.
את רואה במה שקרה סוג של השגחה עליונה?
"אני חושבת שלא משנה באיזה שם קוראים לזה, אני יודעת שאמא שלי נולדה מחדש והרוויחה את החיים שלה שוב. קיבלנו הזדמנות שנייה והיום הכל יותר מוערך, שום דבר לא מובן מאליו. אמא שלי הגיעה להופעה הראשונה שלי בבית צבי ואני לא הפסקתי לבכות".
על תהליך החזרה בשאלה, היא מספרת: "זה לא היה בעייתי. הייתי היחידה שהתגייסה לצבא בבית ספר, הייתי סוג של מתקוממת. גם כשהדרכתי בבני עקיבא הרגיזו אותי כל מיני אמירות, אף פעם לא הרגשתי שייכת עד הסוף למסגרת מגיל קטן".
אז בגיל 25 היא עברה די בטבעיות לעולם החילוני, מעבר די בלתי נמנע במקרה שלה. האם יש לה עדיין מחשבות על חזרה אל הדת? "אני לא אחזור לחברה הדתית", היא אומרת, "למרות שאני כן מקפידה על כשרות וחשוב לי לעשות קידוש בשישי, כן יש בי רוחניות. אני מאמינה שאנחנו מזמנים לעצמו הזדמנויות".
כעת, כאמור, ליהיא נמצאת בשנת הלימודים האחרונה בבית צבי. רגע לפני שהיא עולה עם הקאסט לפרמיירה של BU21 היא מדברת בלהט על המחזה: "אנחנו יוצרים סוג של קבוצת תמיכה עם הקהל במסגרת ההצגה. הקהל ירגיש חלק בלתי נפרד ממנה, זה מין שילוב של תיאטרון וטלוויזיה. אני באמת חושבת שזו הצגה מדהימה. הבימאי לדעתי גאון ואני מאוד נהנית וזה מורגש על הבמה".
התחברת לדמות בהצגה דרך סיפור החיים שלך?
"כן לגמרי עם הפתאומיות שבה זה קורה. אני מתחילה את המחזה במילים: "אתם מכירים את זה שהחדשות בזמן האחרון הם זרם בלתי פוסק של חרא מכל הכיוונים? האם הייתי מסוגלת להתמודד אם משהו כזה היה קורה לי או שפשוט הייתי מתמוטטת? אבל אז את אומרת: אין סיכוי שמשהו כזה היה קורה לי, זה קורה רק לאנשים אחרים. ואז זה קורה לך. ושום דבר לא מכין אותך לכמה שזה נורא. בגדול זה אחד לאחד החוויה שלי".
לימודי הפסיכולוגיה עוזרים לך עם המשחק או שאין קשר?
"המחזה עוסק בפוסט טראומה, למדתי על זה בתואר בפסיכולוגיה, זה עוזר להבין את הדמות בצורה מלאה. אני לא חושבת שצריך ללמוד פסיכולוגיה כדי ללמוד משחק, אבל זה בהחלט מאוד עזר לי".
כמי שעולם המשחק הוא המגרש הטבעי שלה, מצהירה ליהיא שהיא כאן כדי להישאר ומפנזטת על השתתפות בסדרה ב-"כאן" תאגיד השידור. "מאז שהוקם התאגיד אני חולמת על סדרה שם וכמובן רוצה מאוד להמשיך בתיאטרון. יש חוויות במשחק בטלוויזיה ויש כאלה על הבמה", היא מסכמת.
BU21 – בימוי ותרגום: גמא פריד. כתיבה: סטיוארט סלייד. מועדי ההצגה: 6-19.1.22 באולם אלי ליאון בבית ספר בית צבי, רחוב שועלי שמשון 2, רמת גן.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות