הרוצח השקט: האם אתם מוכנים להכניס את הילדים שלכם לסטטיסטיקה? | הטור של ליאת קמחי

מי אתם אותם הורים שרוכשים לילדים שלהם אופניים חשמליים? אופניים חשמליים הם לא פחות מכלי הרג שיכול במאית שניה להרוס את חייהם של הרוכבים ושל הולכי הרגל. רוכבי האופניים החשמליים מסכנים אותנו באופן יומיומי. אין שום סיבה בעולם שילד בן 12 או 15 ירכב על אופניים חשמליים. אין שום סיבה בעולם שהורים ירכשו את כלי התחבורה הרצחני הזה לילדים שלהם.

לפני כמה שנים טיילתי עם חברות במדרחוב העירוני. היה שם ילד בן אולי שנתיים ששיחק עם אחותו הגדולה. תוך שניות מספר הגיע רוכב צעיר על אופניים חשמליים במהירות גדולה ופגע בילד שנפל על הקרקע ופרץ בבכי עמוק. הרוכב מיהר להסתלק מהמקום. עד היום, למרות שזה קרה לפני שבע שנים, אני מושיטה ידיים לילדי בכל פעם שאנחנו חוצים את המדרחוב ההוא, כאילו היה כביש סואן. אני מסתכלת ימינה ושמאלה לכל הכיוונים לוודא שלא מתקרבים אלינו אופניים במהירות מחשמלת. במדרחוב.

אין אכיפה, אין הקפדה על החוקים, וברחובות שולט המערב הפרוע. איש הישר בעיניו יעשה. וכשמדובר בבני נוער שאין להם אמות מידה ושיקולים נכונים, הרחובות הפכו להיות שדות קטל. בסיבוב של שעה בטיילת העירונית השבוע חלפו על פני לא מעט רוכבי אופניים חשמליים. מרכיבים חברים, ללא קסדה, על המדרכה, מתעסקים בניידים, חוצים רמזורים אדומים. ואם במקרה כבר יש בנמצא שבילי אופניים, הם לא רוכבים עליהם.

הם נוסעים בניגוד לכל חוקי התנועה. למעשה רובם לא יודעים את חוקי התנועה כי למרות שרכיבה על הכלי הממונע הזה מצריכה מעבר של מבחן התיאוריה ומותרת רק מגיל 16, גם לילדים צעירים יותר קונים אופניים. שום כישורים, שום ידע, שום יכולת. רק כמה אלפי שקלים ואתם יכולים להיות נהגים צעירים לכל דבר ועניין. מוכרחים לאכוף את החוק שמגביל את הגיל המותר לרכיבה על אופניים. לא הגיוני שמי שאינו יודע תיאוריה ירכב על האופניים האלו, או לחילופין שילדים שעוד לא מלאו להם 16 יגיעו למהירויות של 30 קמ"ש בלחיצת כפתור. האצבע על ההדק קלה מדי.

בינתיים, לפני פחות מחודשיים קבע בית המשפט העליון שאופניים חשמליים אינם 'רכב מנועי'. כלומר, על פי חוק הפיצויים במקרה של תאונה בין רכב לאופניים חשמליים, יהיה זכאי רוכב האופניים לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב. חוק הפיצויים אינו חל במקרה של תאונה בין רוכב אופניים לבין הולך רגל.

אז למרות שיש חוק אין אכיפה. ועם כל הסגרים הסובבים אותנו שמבזבזים את משאבי המשטרה אני בספק אם תהיה בקרוב. נותרנו עם השכל הישר. האחריות היא עלינו, ההורים. אל תקנו לילדים שלכם אופניים. ואם אתם בכל זאת שוקלים זאת, תציצו בנתונים על כמות הפצועים, המאושפזים וההרוגים בתאונות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים, ותחליטו אם אתם מוכנים להכניס את ילדיכם לסטטיסטיקה.

ספר בשבוע

"איתי החיים משחק הרבה" של דוד גרוסמן הוא מהספרים הבודדים שלא הותירו את עיני יבשות. הספר מגולל את קורותיהן של שלוש נשים: ורה, בתה נינה ונכדתה גילי. הוא מבוסס חלקית על סיפור אמיתי של אסירה ששרדה את אי העונשין גולי אוטוק אחרי מלחמת העולם השנייה. גרוסמן מיטיב לתאר את מורכבות היחסים בין הדורות והאם ניתן למדוד או לכמת אהבת אם.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו