עשרות אנשי מילואים מכל רחבי הארץ המשרתים בגדוד מילואים רפואי-מטכ"לי גויסו בצו 8 כדי לסייע לצוותי החירום וההצלה לבצע את בדיקות הקורונה. מדובר ביחידה הרפואית המיומנת ביותר שיש לצה"ל, כזו שתוכל להשתלב בכל תרחיש רפואי שמישהו יכול לדמיין. מפקד פלוגה ד' בגדוד המילואים, עו"ד גיא סגלוביץ', בן 46 מכפר סבא ואב לשלושה, הוא המ"פ היחיד שאינו רופא בגדוד. הוא נמצא ביחידה משנת 1996. חוץ ממנו יתר הסגל מורכב מרופאים וחובשים.
"זה גדוד מאוד ותיק שבכל מלחמה ממלחמות ישראל גויס בצווי 8", הוא אומר, "לפחות מאז מלחמת לבנון הראשונה כזו מלחמה, כמו המלחמה בנגיף הקורונה, הגדוד לא הכיר. זה הסיפור של מלחמת קורונה 2020, זו מלחמה ראשונה בלי חבילות מהבית, בלי חבילות וציורים מהילדים ואני חייב כל הזמן למצוא דרכים לשמר את המוטיבציה ולעודד את החיילים שפשוט נשחקים פיזית בעבודה קשה והאינטנסיבית וכי אני רוצה שהמשפחות של החיילים שלי יראו מה הם עושים ויבינו למה הם מקריבים כל כך הרבה".
מה המסקנה שלך אחרי 40 ימי מילואים?
"שוב, עברתי די הרבה צווי 8 וזו הייתה מלחמה לכל דבר. קיבלנו בשבת בלילה טלפון שאמר 'תהיו מוכנים עם התיקים בראשון בבוקר'. האמת היא שבמקרה הזה הדבר הראשון שנלחמנו עליו הוא שהחיילים לא יתחבקו בהתכנסות כמו שחיילי מילואים יודעים לעשות. זה בניגוד לטבע שלנו. זה לא היה מזמן, אבל תזכור שזה שיא הקורונה, שום דבר לא היה ברור ובצה"ל ידעו שהמילואימניקים שלנו הם אנשים מגובשים ובטוחים בעצמם שילמדו מהר משימה קצת אחרת".
פלוגת הרפואה המטכ"לית. צילום דובר צה"ל
איפה ביצעתם בדיקות?
"עבדנו בצוותים מאוד קטנים של חובש ושני חיילים סדירים שחברו אלינו והיינו כפופים למד"א. התפצלנו ל-50 צוותים בכל רחבי הארץ. היינו פרוסים מטבריה ועד באר שבע. בלילה אתה מקבל משימה ובבוקר אתה מבצע אותה. ביקרנו בתי מלון קורונה כמו דן תל אביב ובהמשך בבתי האבות ובבתים. האמת היא שזה מעורר הערצה כי זו משימה מפחידה".
למה מפחידה?
"כי אנחנו לא יודעים מהי הקורונה, יודעים שזה מסוכן, יודעים איך נדבקים, אתה שומע מה קורה באיטליה ובניו יורק ואתה רק יודע שהדרך לעצור את זה היא כמה שיותר בדיקות. כשהצוות מגיע למקום אומרים לחובש מכאן אתה ממשיך לבד. הוא ממוגן מכף רגל ועד ראש ואז הוא מבין שיש ממה לפחד. אתה דוחף מטושים לחולים מה שמשחרר לאוויר את הווירוס, ואתה יוצא החוצה ומוריד את המיגון שזה השלב המסוכן בהדבקה. שום דבר לא פשוט וטריוויאלי בזה".
נתקלתם בתגובות מוזרות?
"כן, חולה אחד אמר בוא תפגוש אותי בדואר. זה מישהו שצריך היה להיות בבידוד. אז מה אני צריך לעשות, להתקשר למשטרה? בסוף ביקשנו ממנו לחזור הביתה כמה שיותר מהר כדי שנוכל לדגום אותו. אגב מה עושים ישראלים כשרואים חיילי מילואים? ישר מתעקשים שיישארו לאכול. קשה לי להסביר לך את התמונה. אתה כולך נראה כאילו ירדת מחללית ואומרים לך תישאר. יש גם תגובות תוקפניות שוועדי בתים צועקים לנו 'אל תתקרבו, אתם באים להפחיד'. אירוע זכור אחר היה בערב פסח. היינו בבית אבות השרון ברעננה. היינו צריכים לדגום עשרות קשישים. זה המון בדיקות ואתה רוצה להספיק מה שיותר. היו שם גם אנשים תשושים שלא הבינו. ניצולי שואה שקראו לחיילים נאצים. זה היה אירוע קשה. אבל עושים את זה. לאנשי המילואים שלנו יש הרבה ניסיון ובגרות נפשית".
ואיך החיילים עוברים את התקופה הזאת?
"היה לי חייל אחד שאמר 'גיא, שבץ אותי, אני רוצה עוד משמרת ברצף'. נראה לי תמוה, שאלתי מה קרה אז הוא ענה 'אשתי מפחדת ואמרה אל תחזור הביתה עד שתסיים את המילואים'. ואז למדתי את הקושי ואת הפחד שיש בבית. זה גם מה ששונה במילואים האלה מאחרים. בדרך כלל העורף מאוד עטוף. כשמישהו יוצא למילואים המשפחה מתאספת מסביב למי שנשאר בבית. הפעם זה לא היה ככה. בת הזוג יושבת לבד בבית עם הילדים הקטנים ואין לה עבודה ללכת להתאוורר. אחד החיילים הראה לי התכתבות: 'או שאתה בא עכשיו, או שאני עושה משהו שאתחרט עליו'.
בקיצור, מילואים כאלה עוד לא חוויתם.
"בדיוק. אנחנו חיל מטפל ובמלחמה הזאת במיוחד הגופים המטפלים הרפואיים הפכו להיות אלה שמכריעים את המלחמה. חיל הרפואה התגייס בצורה מדהימה לעשות את זה. לעבוד יחד עם מד"א, שאלו שני גופים שונים, זו משימה שלא הכרנו בעבר ועשינו את זה בצורה מדהימה".
בדיוק סיימתם את המילואים, ייתכן שיחזירו אתכם ממש בקרוב?
"יש אפשרות כזו. כשהשתחררנו הייתה התלבטות אם להאריך לנו את השירות בשבועיים או לשחרר. אגב, תוך כדי זה נערכנו לפעילות אחרת דרמטית שהייתה יכולה לקרות של התגברות המחלה ופריסה לקבלת פצועים בשטח. דיברו על זה שיכול להיות שיהיה פה איטליה ונערכנו לתת כבר טיפול ממש לחולים, כולל הכשרות שעברנו. בטוח שיצטרכו אותנו, ונדע בקרוב אם יגייסו אותנו שוב".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אודרי
כל הכבוד לצהל ולשרותי הרפואה.
אפס כבוד לממשלה שמזניחה את רובנו רגע אחרי הקורונה.