מנכ"ל קניון אושילנד, גולן דותן אופטימי. נכון שבמשך קצת יותר מחודש וחצי, מאז ה-15 במרץ כשהושתו ההגבלות על הציבור עקב משבר הקורונה, רוב העסקים בקניון היו סגורים והכניסה למתחם הייתה אסורה, אבל הוא בוחר להביט קדימה ולא אחורה. "מי שחושב שהוא יכול לעבוד בתחום הקניונים ולא להיות אופטימי טועה", הוא צוחק, "זה תנאי קבלה".
זה לא שהוא מקל ראש. להיפך. גם הוא יודע כמה זה היה קשה עבורם כעסק ולבעלי העסקים במתחם. "זו מציאות שונה שאף אחד לא הכיר ואנחנו מתמודדים איתה", הוא אומר.
כלומר?
"שיכולנו לקטר ולהתלונן, אבל יש מצב נתון. כולם יודעים מה ניתן ומה לא ניתן. הקושי ידוע. כעת הרעיון הוא לבוא ולהסתכל על המחר ועל היום שאחרי ולראות איך אנחנו ובעלי העסקים שלנו הולכים יד ביד, שלובים כדי להרים את התהליך מהנקודה שעצרנו".
כלומר שהתפיסה שלכם היא לתמוך בבעלי העסקים בזמן חוסר הפעילות. איך זה בא לידי ביטוי?
"כולם באים להתפרנס. אנחנו והם. יש הדדיות. אבל בתקופת הסגירה לא ביקשנו תשלום. אנחנו בין הקניונים היחידים בארץ שלא גבו שום דבר בתקופה שהחנויות היו סגורות. הגישה שלנו היא שיש לנו שותפים. נכון שהם לא שותפים עסקיים, אבל הם בהחלט שותפים לדרך. זו ההבנה הבסיסית שלנו גם להמשך. ברור שלא נוכל להתבצר כל אחד בעמדה שלו. חייבים לעבוד יחד כחברה, כמתחם וכמפעילי עסק. מפה אני שואב את האופטימיות שלי כי אני מאמין באופי של הסוחרים. אם נעזור להם להתפתח, נצא מזה נשכרים ולדעתי הם מעריכים את זה מאוד".
מלבד התשלום, איך עוד אתם מסייעים?
"אני מקפיד להגיע כל יום לבניין אף שהוא סגור ואין בו תעסוקה, למעט המסעדות שמותר להן לעשות טייק-אווי. אני פוגש את הסוחרים שלי, עוזר להם לנקות, גם את הוויטרינה אם צריך. מכיר את הקלישאה שהעבודה היא בית שני? אז צריך להוכיח את זה ולשמור על זה בזמנים קשים. אני משוחח עם בעלי העסקים, שומע אותם מבין אותם. שיתוף. פשוט מאוד".
איך אתם מתכוונים להיערך לפתיחה הצפויה בסוף השבוע?
"יש לנו משפט באושילנד שאותו אנחנו אומרים למבקרים: אתה נכנס עם חיוך ויוצא עם חיוך. עכשיו נוסיף: אתה נכנס בריא עם חיוך ויוצא בריא עם חיוך. בשבועיים האחרונים אני מנקה ומחטא כל שעל בקניון על פי הנחיות משרד הבריאות. מהרגע שפתחתי, בשגרה אם בדרך כלל מנקה מסתובב עם מגב, עכשיו הוא יסתובב גם עם חומר חיטוי. ינקה מעקות, מעליות, משטחי שירותים כל פינה אפשרית. הם יעשו את העבודה. אם אראה שחסרים מנקים גם אוסיף. מה שמעניין אותי זה הביטחון של האורחים שלי. אני מנסה להסתכל בצורה מחמירה יותר ממה שמבקשים מאיתנו".
מה עוד?
"הצטיידתי במלאי עצום של מסכות שאם בן אדם ישכח את המסכה ברכב אז שלא יצטרך ללכת בחום בחזרה או לרדת לחניה. אנחנו אומרים לו 'אדוני, בוא קח מסיכה'. בנוסף, יש שילוט על פי ההנחיות בכל הבניין ותגבור של אנשי אבטחה למניעת התקהלות בשטחים ציבוריים. כל פעולה שיש בה לתרום לתחושת הביטחון של הלקוחות תתבצע ומבוצעת".
כמה חנויות צפויות להיפתח?
"אני מציע שנחכה להנחייה. אני לא ראיתי אותה. יש חנויות שמתכוננות כבר".
בשלב הבא יפתחו גם בתי הקולנוע.
"זה נכון, יפתחו בכפוף להנחיות. הייתה לי פגישה היום במקרה עם הבעלים של בתי הקולנוע. הם מחכים לפתיחה כמו כולם".
מה הם מספרים לך? בארה"ב למשל בעלי בתי קולנוע פושטים רגל.
"דבר אחד לא תשמע ממני – הערכות היפותטיות ואומדנים. מי שפותח עסק הוא יזם, גדול או קטן, ועושה הערכות סיכונים שהוא צריך לקחת. בנוסף, הוא צריך לדאוג שיהיו לידו מי שיתמכו בו. התמיכה היא לאו דווקא כספית אלא גם תפעולית, היערכות, תורים, לבדוק איך לא יהיה יותר משני מטר מאדם לאדם. זה אוסף של פרטים שצריך לטפל בהם – ואת זה אנחנו מספקים להם".
כמה זמן תחזיק מעמד אם רק חלק מהחנויות יהיו פתוחות?
"אני מתמודד עם צרה בעיתה. אני לא חושב שנה קדימה. צריך להתחיל לעבוד. הלך הרוח הכללי הוא שכולם יפתחו. אנשים מצפים ומחכים, כבר שינו חלונות ראווה, חלקם עיצבו מחדש חנויות והגדילו מעברים. הרצון הוא שכולם יפתחו ביחס להגבלות. כולם רוצים לחזור ולהיכנס לשגרה. לחזור לחיים".
אתה סומך על הציבור הישראלי שישמור על הכללים?
"יש לי אמון בטבע האנושי. אתה רואה תורים מסודרים בפתחי חנויות ברחובות. מתי ראית כאלה בדברים בישראל? אני חושב שהציבור הישראלי התבגר, אנחנו מבינים את המשמעויות של חוסר משמעת בתקופת המגיפה ורוצים את טובת אחד השני".
מה חשוב לך לומר להם?
"שהציבור ידע שהוא מגיע למקום בטוח. האנשים שמנהלים את אושילנד – חשוב להם שהלקוחות יהיו בריאים. זה הכל".
המגלשה תיפתח?
"נפעל לפי ההנחיות. אם צריך היא תהיה סגורה. אני כבר מחטא אותה ונערך".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
קניון כושל