הצלם הבלגי שהגיע לצלם ילדים במאיר: "זו דרך טובה לגרום להם אושר ולשכוח, ולו לרגע, את המחלה"

מיזם יוצא דופן של צילום ילדים חולים הגיע למרכז הרפואי מאיר בכפר סבא – היישר מבלגיה. הצלם היהודי-בלגי, אלברטו סלה, הגיע בתחילת החודש לבית החולים, וביחד עם הפוטותרפיסטית מירב עוזיאל-וורקנך, הם קיימו אירוע במהלכו הוא צילם בהתנדבות 20 ילדים חולים המאושפזים בבית החולים לתקופות ממושכות. "קיבלתי מאלוהים מתנה והיא היכולת לצלם. אז החלטתי שאני צריך גם לתת חזרה ולנצל את הכישרון שלי כדי לשמח ילדים ולעזור להם להרגיש יותר טוב", אומר סלה לצומת השרון.

סלה, בן 46, אב לשלושה ילדים, הוא יהלומן וצלם אמנות המתגורר בעיר אנטוורפן. הוא הגיע לבית חולים מאיר במטרה לצלם ילדים חולים המאושפזים בבית החולים לתקופות ארוכות, במסגרת בפרויקט צילום ילדים שנקרא Children Of Love שיזם לפני כשלוש שנים. בית החולים מאיר הוא התחנה השישית של סלה במסגרת הפרויקט, והוא כבר צילם ילדים המאושפזים בחמישה בתי חולים בבלגיה. סלה מתנדב לצלם צילומים אמנותיים של הילדים החולים או המאושפזים זמן ממושך, כדי להעניק להם כמה רגעים של חסד. בפרויקט הצילומים השתתפה גם אשתו של סלה, דיון, כדי שתסייע לו באיפור הילדים, בהפעלת המוזיקה ובתקשורת איתם. "דרך הצילום החלטתי להראות לכולם שהם ילדים נורמליים, למרות המחלה, וככה התחלתי לצלם ילדים בבתי חולים שונים כשבית החולים מאיר הוא בית החולים הראשון שאני מצלם בישראל".

הצלם אלברטו סלה ואשתו דיון

למה בחרת לעשת פרויקט כזה?

"אני עושה זאת מכמה סיבות. קודם כל, לנסות ולהעניק ריפוי דרך הצילום או לכל הפחות מצב רוח טוב. זו דרך טובה לגרום להם אושר ולשכוח, ולו לרגע, את המחלה שלהם. זו גם הדרך שלי להראות שחולי יכול לקרות לכולם ושזה נורמלי כמו הילדים בצילום. שלא יתייחסו אליהם חלילה כחריגים".

ולמה דווקא בישראל?

"בחרתי בישראל כי בתור צלם יהודי, אבא, ובעל יהודי זה הרגיש לי הכי נכון וטבעי בעולם לבוא לישראל ולעשות בה פרויקט כזה. זו הפעם הראשונה שאני עושה פרויקט כזה מחוץ לבלגיה".

"הקשר עם הצלם אלברטו נוצר דרך עמיתה בתחום ראומטולוגית ילדים, פרופ' קארין ווטרס מבלגיה, שסיפרה על המיזם של אלברטו", מספר פרופ' ספי עוזיאל, מנהל היחידה לראומטולוגיה ילדים במאיר שסייע ביצירת קשר עם סלה, "באמצעות הצילום אלברטו גורם למטופל, הילד החולה, להיות במרכז כאשר כל העשייה נערכת סביבו מבחינת חווית הצילום, התאורה, האיפור, הלבוש וכדומה. דרך זו של הצילום מעצימה את המטופל ומסייעת לו בהתמודדות עם המחלה. מכיוון שאנו מאמינים בגישה ההוליסטית לטיפול במחלה, הרי אימצנו את אלברטו לליבנו ולבית החולים שלנו ליום הצילומים כשהסתבר שהוא מגיע לביקור בישראל. ואכן, תגובות הילדים ההורים והצוות היו מופלאות. האור בעיניים, הצחוק, הפנים המאירות שבאות לידי ביטוי גם בצילומים, כל אלו יצרו חוויה ייחודית מעשירה ומעניקה לילדים החולים".

פרופ' עוזיאל הוסיף: "מירב עוזיאל, בעלת תואר בפסיכולוגיה ובצילום, עוסקת בריפוי באמצעות צילום מספר שנים, כאשר קהל היעד שלה הוא נפגעי פעולות איבה פצועי צה"ל ומשפחות הנפגעים והנופלים. מירב עצמה היא בת למשפחה שכולה, איבדה את אחיה גבי עוזיאל זוכה צל"ש הרמטכ"ל בקרב בג'נין לפני כ-15 שנה. מירב הגיעה לפעילות בבית החולים וסייעה רבות להצלחת האירוע".

אליאן להב עם פרופ' ספי עוזיאל

בין הילדים המצולמים אליאן להב, בת תשע, הסובלת מגיל שנתיים מדלקת מרובת מפרקים. "אליאן סובלת מדלקת מפרקים כבר מגיל שנתיים וחצי והיא עברה המון טיפולים ואשפוזים בבית חולים מאיר עד שמצאו עבורה את התרופה המתאימה", מספרת רז להב, אמה של אליאן, "היו המון תרופות ניסיוניות עד שהגענו לתרופה שמשפרת את מצבה בצורה משמעותית. למרות הכל, בגלל שיש לה מחלה כרונית, היא מקבלת עירוי פעם בחודש ומגיעה לביקורות בבית החולים שממש הפך לחלק מהחיים שלה, כמו הבית השני שלה. פרויקט הצילום עשה לה ממש טוב. זה כמו פרויקט העצמה. היא הרגישה כמו דוגמנית ליום אחד וזה נתן לה הרבה שמחה".

מצולמת אחרת היא שירה חלפון, שנולדה במאיר לפני כחצי שנה בניתוח קיסרי מתוכנן. מהרגע שנולדה עברה סדרת בדיקות בעקבות חרחור שנשמע. היא שהתה בפגייה לאחר שהייתה במצוקה נשימתית. ד"ר טומי שיינפלד, מנהל שירות ריאות ילדים במאיר, היה זה שזיהה שמדובר במום נדיר – קטע קטן בקנה הנשימה שהיה גם מוצר וגם מוחלש, מה שמנע מאוויר להיכנס כמו שצריך לקנה הנשימה. לאחר שעברה ניתוח והתאוששה היא היום בריאה ונמצאת במעקב אצל ד"ר שיינפלד, שלדברי האם אורית "הציל לי את שירה, ואנחנו קוראות לו 'סבא שיינפלד'".

שירה חלפון

עוד מצולם הוא אלון בוסתן, בן עשר, שנולד פג כאחד מתאומים ושהה חמישה חודשים בפגייה במאיר. הוא אושפז הרבה פעמים בטיפול נמרץ ילדים, ועבר עשרות ניתוחים ונמצא במעקבים אצל כמעט כל רופאי מחלקת הילדים (ריאות, גסטרו, קרדיולוגיה, נפרולוגיה, עיניים). "אין אחד בבית החולים שלא מכיר אותנו", מספרת האם מיכל.

אלון בוסתן

ואיך היו עבורו הצילומים?

"אלון נהנה להצטלם. זה שימח אותו. בתקופה האחרונה אלון לא מגיע לבית החולים על בסיס שבועי. הוא מטופל באשפוז בית והמענה השוטף ניתן לו פעם בשבוע בבית, על ידי הרופא המטפל הקבוע שלו, ד"ר יוסף בן ארי, שהיה מנהל יחידת הטיפול הנמרץ ורופא ריאות ילדים בבית החולים מאיר עד לפני מספר שנים. אלון נמצא במעקב אצל מספר רופאי ילדים מומחים בבית החולים ומגיע באופן שוטף לביקורות מספר פעמים בשנה ובמידת הצורך. הוא למעשה גדל בבית החולים מיום לידתו ועד גיל שש בערך באופן די רציף, עם גיחות קצרות הביתה. לכן, מבחינתו זה בית שני. הוא אוהב להגיע לבית החולים ואוהב את הצוות הרפואי. אלון עצמו העיד על יום הצילומים: "הייתי שמח ונהניתי לפגוש את החברים שלי. היה לי כיף להצטלם".

רוני ברומשטיין

נועה ברומשטיין, אמה של רוני בת החמש שגם היא לקחה חלק בצילומים, מספרת על חוויה שעשתה לילדים שמח לפחות לחודש הקרוב. "רוני נולדה בשבוע 34 ועוד ארבעה ימים אחרי שלוש שנות טיפולי פוריות, ושהתה בפגייה בבית החולים מאיר 56 ימים בשל אי ספיקת כליות", היא מספרת, "כיום היא נמצאת במעקבים במאיר, שהפך להיות הבית השני שלה. היא מגיעה לשם אחת לחודשיים ובטוחה שכולם מגיעים לשם לכבודה מרוב שכיף לה שם, ואני רוצה לציין את ד"ר מידד גרינברג, האחיות, הליצנים הרפואיים. ביום הצילומים היא הייתה בעננים כי איפרו אותה, הלבישו וצילמו והכל היה סביבה ולכבודה, ככה היא הרגישה. הצלם המקסים הביא שולחן מלא אקססוריז ואיפור, והוא היה מכוון מטרה לעשות לילדים את היום המאושר ביותר".

האחיות ארבל וארד טויבי

נעמי זיו עם אמה תמנע צילום אלברטו סלה

שני רוטלוי צילום אלברטו סלה

יאיר סנהדרין

אחמד חאסקיה צילום אלברטו סלה

אדל חכם