להירגע בעזרת המים – אורלי גל
הלחץ והסטרס הם, ככל הנראה, המחלה של הדור הנוכחי. עומס המחויבויות איתן מתמודד האדם, שעות העבודה הארוכות, החיים הקדחתניים, עושים את שלהם, והסטרס משפיע בפן הפיזי והנפשי כאחד. לחץ ועומס שכאלה אינם זרים לאורלי גל, הידרותרפיסטית ומטפלת ווטסו מוסמכת, משום שלפני שהבינה שייעודה הוא לטפל באנשים בעזרת מים, היא הגיעה מתחום ההייטק.
"לפני שהגעתי אל המים", מספרת אורלי, "הייתי בתקופה של הרבה בלבול ולחץ בחיים האישיים, והחלטתי לרדת לאילת ולעשות קורס צלילה כוכב 3. שם, בתוך השקט של המים, כשכולי עטופה, הבנתי כמה המים הם מקום נפלא לריפוי עצמי. משם הדרך שלי נסללה. המשכתי לטיול צלילות בדרום אמריקה, חזרתי לארץ ולמרות שהמשכתי לעבוד בהייטק, התחלתי לימודי הידרותרפיה בוינגייט. תמיד ידעתי שהייעוד שלי הוא לטפל באנשים, לייעץ, לכוון, אבל את המעבר עשיתי בצורה הדרגתית ואיטית, תוך כדי שאני לומדת אצל המורים הטובים ביותר בארץ ובחו"ל, עד שלאט לאט התגבשה בי ההחלטה לעזוב את ההייטק כליל. זה לא היה קל, למרות הכל, אהבתי את העבודה, אהבתי את האנשים, וזה גם לא פשוט לעזוב הכנסה בטוחה, נסיעות לחו"ל, רכב חברה, אבל הצורך של הנשמה היה גדול מהכל".
צילום: דרור ארצי
מרכז "טיפה אחרת" באלמגור
"אחרי שהחלטתי שאני וההייטק סיימנו", אומרת אורלי, "עברתי עם בעלי ושני ילדיי למושב אלמגור ושם הקמתי את מרכז "טיפה אחרת". במרכז אני עוזרת ליחידים, זוגות ונשים בהריון להתנתק מכל הדרמה והרעש, להפחית מתח ולהתחבר לתוך מסע של שקט והרפייה. הטיפולים הם במגוון טכניקות כגון וואטסו, ווטרדאנס וכרית הלוטוס, שזו שיטה חדשה ונפלאה שפיתח חבר טוב שלי הדר דבוש. היה לי מאד חשוב ליצור מקום חם, עם שיח בגובה העיניים, ללא הרגשה של ספא מנוכר, אלא מקום שמרגיש כמו בבית. במהלך הזמן, הבנתי שכדי לאפשר לאנשים שמגיעים אלי להפחית באופן משמעותי את רמת הסטרס, יש לפעמים צורך בהבנה עמוקה יותר. הבנתי שמעבר לטכניקה כזו או אחרת, אני צריכה להבין איך המים עצמם יכולים לעזור בהפחתה של הסטרס. התחלתי לחקור את הקשר בין התודעה לבין המים, והבנתי שהמים הם מוליך, והם המרכיב הכי מרכזי בגוף שלנו. תהיתי לעצמי כיצד אנחנו לא מתייחסים אליהם ונותנים טיפול גם למים שבתוכנו".
שיטת Stress less במים חיים
"תוך כדי המחקר", מספרת אורלי, "הגיע אליי המידע לגבי מים חיים, שהם מים ניטרליים, מים ללא מטען אנרגטי של אדם אחר. יש בהם שקט. מולקולות המים בתוך מים חיים מתחברות בצורה הטבעית ביותר, ללא שיבושים ורעשים מן החוץ. חברתי לחברת "מיבריאה" וכיום בבריכה שלי יש מים חיים, שיוצרים חוויה שונה ומיוחדת לכל מי שמגיע. הטיפול המשולב שאני מציעה במסגרת שיטת 'Stress less' כולל שתיית מים חיים, איזון עם אמפולת 'מיבריאה' טיפולית, אותה מחזיקים ביד, טיפול בתוך הבריכה עם מים חיים, הנחייה קולית של מדיטציה ושילוב כלים של דמיון מודרך. אמנם ניתן להגיע אליי גם לטיפול חד פעמי, אבל כאשר מעוניינים בתהליך שנותן תמיכה משמעותית לחיי היומיום, מגיעים לתהליך של כמה מפגשים, וכך גם מקבלים כל פעם תמיכה בטיפול, וגם אני מלמדת ומסבירה כיצד לשמור על האיזון גם בבית, בעזרת כלים שונים, כולל תליון מיוחד של מים חיים, שהוא חלק מהתהליך, אותו עונדים מסביב לצוואר והוא מסייע לשמור על איזון פיזי ומנטלי. את התליון ניתן גם לרכוש אצלי באתר, ללא קשר לתהליך, למי שרוצה לרכוש לעצמו או לאדם אהוב מתנה".
החזון לעתיד
"השאיפה שלי", משתפת אורלי, "היא קודם כל להעלות את המודעות לנושא המים. לעזור לאנשים להבין כי המים הם החלק המרכזי בגוף ובמוח שלנו. כדאי מאד לכולנו להבין מה משפיע עליהם לטובה ולרעה, כדי לשפר את איכות החיים שלנו. אני חולמת שאנשים מכל הארץ והעולם יגיעו במיוחד למתחם שלי, האמת היא שזה כבר קורה כיום, אבל השאיפה היא להיות מוכרת ברמה עולמית. אני רוצה שאנשים מהארץ ומהעולם יבינו שיש פה אפשרות לשינוי אנרגטי ותודעתי והוא מתקיים דרך המים החיים. אני שואפת בעתיד ללמד ולהעביר את הידע שלי על המים למטפלים נוספים כדי שיבינו את האפשרויות שיש. מלבד זאת, אני רוצה כמובן להמשיך ולעזור לאנשים להפחית את רמות המתח בחיים, להפחית כאבים, לשפר את איכות השינה ולחיות טוב יותר".
אורלי גל – מרכז "טיפה אחרת"
טלפון: 054-7359860
כתובת: מושב אלמגור, צפון הכינרת
קישור לאתר
צילום: דור ארצי
אנה נווה-לדרמן: טיפול בסטרס באמצעות מיינדפולנס
כשחושבים על בודהיזם, מדיטציה ותהליכי התבוננות פנימית, לרוב המילה הראשונה שתעלה בראשנו היא "רוחניות". עם זאת, מעטות שיטות הטיפול המגיעות מהמזרח שהן תכליתיות ומוכחות מדעית, כמו המיינדפולנס.
דרך המיינדפולנס אשר הונגשה ע"י מדען אמריקאי לתרבות המערבית, משמשת כיום במוסדות בבתי חולים, בצבא, במוסדות חינוך, בארגונים ובחברות, ומשולבת יותר ויותר בטיפולי הפסיכותרפיה. היא מאפשרת להתמודד באופן יעיל ואפקטיבי עם בעיות פיזיות ומנטליות כאחד.
כמה פעמים שאלנו את עצמנו האם אנחנו באמת מאושרים? כי למרות שהחיים שלנו מלאים: אנחנו עובדים קשה, מטפחים זוגיות ומגדלים ילדים, פעמים רבות משהו פנימי עמוק, אינו באמת שלם. וזה חוץ מהתחושה של "אין אויר", רצים מדבר לדבר ואולי גם מתמודדים עם מחלות ועם קשיים נפשיים ומצוקות.
אנחנו יודעים שכדאי לעצור ולשפר את המצב אבל אין לנו זמן ואומרים לעצמנו ש"מתישהו" נתפנה לזה. אלא שה"מתישהו" הזה לא מגיע, אלא אם כן החיים יעצרו אותנו לפני שנתפנה לעצור ואז המחיר עלול להיות מחלות, משברים והתמודדויות קשות הרבה יותר.
"זה המלכוד האמיתי" אומרת אנה נווה-לדרמן, מתרגלת מיינדפולנס ומלמדת את השיטה, "אין לנו זמן לעצור ולחשוב ולטפל במה שצריך ובמה שבאמת חשוב, אבל "חוסר הזמן" הוא מרכיב הסטרס העיקרי, ודווקא כשאין לנו זמן לכלום, זה הסימן שכדאי לבוא לטיפול או לקורס וללמוד מיינדפולנס".
מדוע?
"כיוון שקצב החיים הגבוה עובד בעיקר על אדרנלין. אנשים מתמכרים לעבודה כמעט כמו לסם. מרוץ הקריירה והעבודה הדינמית התמידית משחררת אדרנלין ממריץ וממכר, אבל מאחורי הקלעים הקצב הזה שוחק. לא תמיד מרגישים את השחיקה מיד, כיוון שהאדרנלין שומר עלינו מפניה, לכאורה, אבל כשלא עוצרים הסטרס מתגבר, מתחילות לאט לאט בעיות פיזיות ונפשיות, ובסוף זה מכניע".
סטרס – המגיפה של המאה ה- 21
בשנת 2012, סקר 'Pan-European' בתחום הבטיחות והבריאות תעסוקתית העלה את השאלה: "האם אתם סבורים חושב שמספר האנשים הסובלים מסטרס בעבודה יגדל, יקטן או יישאר אותו הדבר במהלך 5 השנים הבאות?" התוצאות הראו כי 77% (8 מתוך 10 משיבים) אמרו שלדעתם הסטרס יגדל ו 47% מהם השיבו שהוא יגדל משמעותית.
כיום, בשנת 2019 ושבע שנים אחרי, מספר האנשים הסובלים בסטרס בעבודה עלה באופן כה משמעותי, שהוא מתורגם להפסדים של עד 600 מיליארד יורו בשנה – וזה רק במדינות אירופה. לכן, זו לא היתה הפתעה כאשר ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר את הסטרס כמגיפה של המאה ה- 21.
אנה נווה-לדרמן, אומרת: "אחת המטופלות שלי שהיא בתפקיד ניהולי בכיר, הגיעה אליי לקורס מיינדפולנס. היא אמרה לי שרק באמצע הקורס, כשהיא התחילה להרגיש את הבהירות ,היציבות והרוגע שהגיעו בעקבות התרגול, היא הבינה פתאום שמה היא חוותה זה בעצם סטרס ובחרדות, וקלטה עד כמה השיטה עוזרת לה להפחית את הלחץ וליצור איזון מבורך בחייה".
"המשמעות לכך מדהימה – מרבית האנשים באמת בטוחים שהכל בסדר או שככה חיים ואין ברירה. הם התרגלו לשכנע את עצמם שזה כך, אבל בפועל הם לא מרגישים מאושרים באמת. דרך המיינדפולנס, כשאנו מתחילים לראות בבהירות, דרך הצומת הסואן של המחשבות, אפשר להתחיל להבין מדוע אנחנו לא מאושרים ומה צריך להשתנות בתוכנו, לא בעולם החיצוני, כדי שנחווה אושר גם כשהנסיבות לא מושלמות".
לעמוד בצומת של המחשבות
"תרגול מיינדפולנס מוסבר בצורה מיטבית ע"י הדוגמה הבאה: דמיינו שאתם עומדים במרכז ומת כבישים ומכוונים את התנועה, אך במקום להיות עסוקים בלכוון את התנועה של המכוניות שעוברות בצומת, המהירות שלהן, הצבעים, הצופרים, והרעש, אתם בוחרים לשבת על המדרכה ולהתבונן בתנועה מבלי לנתב אותה, בלי להאבק או להתעלם וללא שיפוטיות לגבי מה שמתרחש בכביש". אנה נווה-לדרמן מסבירה.
"המטרה שלכם היא פשוט לצפות במכוניות הנוסעות ללא מניפולציות או אג'נדה מסוימת. זה האופן שבו מתבוננים בתודעה ובכל מה שקורה כשמתרגלים מדיטציה. אנחנו למעשה מפתחים מודעות ערה למה שקורה וכך יכולים לבחור בבחירות חדשות, טובות יותר ולא מתוך האוטומטיים, וזה גם הבסיס להפחתת סטרס ויצירת רוגע, כאשר אנו לא "נשלטים" ו"מוסחים" כל היום מהמחשבות המציפות".
"במדיטציה ובתרגול מיינדפולנס בחיי היום יום, המטרה שלנו אינה לגרש או לנתק מחשבות ולא להילחץ מהתוכן שלהן, אלא לשנות את היחס למחשבות ולחוות בהדרגה את ההבדל בין "להיות לכודים בלופ של המחשבות" ובין "לשים לב למחשבות".
מהי בעצם שיטת המיינדפולנס?
"מיינדפולנס (Mindfulness) או 'מודעות קשובה', היא תהליך של אימון מחשבתי מודע שמטרתו להביא את המתרגל למצב של תשומת לב מכוונת ולא שיפוטית לחוויות, לרגשות ולמחשבות שלו ברגע נתון. מדובר בתרגול המגיע מהבודהיזם, שהוא למעשה חלק מתוך הלימוד הבסיסי של הדרך הבודהיסטית . תרגול מיינדפולנס – קשב נכון, הוא תרגול מהותי המוביל לשחרור מסבל המיוצר בתודעה שלנו ולהתמודדות מיטיבה עם אתגרי החיים"
מדען אמריקאי שהנגיש את השיטה למערב
"ג'ון קבאט זין, הוא מדען אמריקאי שהנגיש את המיינדפולנס לתרבות המערבית. הוא עצמו היה תלמיד בודהיזם אשר עבד במרפאת כאב בארה"ב, ושם הוא החליט לבדוק את אפשרות השימוש במיינדפולנס לאנשים שמתמודדים עם כאב פיזי. כיוון שהוא מדען, תוצאותיו עוררו עניין רב בקהילה המדעית שהחלה ביצירת מחקרים רבים על השפעת תרגול המיינדפולנס בכל תחומי החיים, ובהמשך פיתח את הקורס המובנה – MBSR (Mindfulness-based stress reduction) המועבר בסילבוס אחיד בכל רחבי העולם". אנה מסבירה, ומציינת, "דרך המיינדפולנס מוכרת כיום ברחבי העולם ובישראל, ומיושמת במסגרות חינוכיות, במוסדות ובארגונים, והן בידי אנשים פרטיים".
אנה נווה-לדרמן, מתרגלת ומלמדת את שיטת המיינדפולנס בקבוצות לקהל הרחב, למנהלים ולצוותים בארגונים וכן מטפלת בסטרס ובמצבי חרדה באמצעות שיטה זו. היא למדה בודהיזם ומיינדפולנס ועוסקת באימון ובתרפיה מזה 20 שנה. בחמשת השנים האחרונות היא מלמדת באופן פורמלי את הקורס הבינלאומי למיינדפולנס MBSR -מבית היוצר של ג'ון קבט זיו, וכן בוגרת תכנית תלת שנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס. אנה הוכשרה באופן רשמי ללימוד הקורס.
כיצד השיטה מתבצעת בפועל?
"תרגול מיינדפולנס נחלק לשניים: החלק המובנה שהוא תרגול מדיטציה והחלק השני, של שימוש במיינדפולנס בחיי היום יום, שהוא תרגול מתמשך. מדיטציה היא חלק בלתי נפרד מאימון התודעה במיינדפולנס וחשוב להבין, שהיום משתמשים במילה 'מדיטציה' לכל מיני תרגולי הרפיה, הרגעה ונשימה וזו ראייה לא מדויקת. מדיטציה אינה דמיון מודרך או הרפיה ולא תרגילי נשימה. מדיטציה על פי הבודהיזם והמיינדפולנס – היא התבוננות פנימית ומודעות ערה לכל מה שנוכח בין אם נעים ובין אם לא נעים. המשמעות היא, להיות במצב של התבוננות פנימית, בעמדת הצופה, בכל מה שנוכח באותו הרגע מבלי להתנגד ומבלי להיאחז בדבר. כל אחד יכול ללמוד לתרגל מדיטציה וזה לא "רוחניקי" ".
לא מוכרחים גלידה
את החלק השני, של שימוש במיינדפולנס בחיי היום יום, ממחישה אנה באמצעות דוגמת הגלידה:
"התרגול היומיומי מבוצע כל הזמן, לאורך כל היום ואף הוא עוסק במודעות למחשבות ובשינוי הגישה שלנו. אם לדוגמה, עברתי יום קשה בעבודה או עם בן הזוג, והמחשבה שלי היא שבא לי גלידה. באופן אוטומטי אני אגש למקפיא ואקח משם גלידה. המחשבה היא כל כך מהירה שהיא כמו הוראת הפעלה. כשאני מתרגלת מיינדפולנס אני אצפה במחשבה על כך שבא לי גלידה, כמו אותו אדם שצופה במכוניות בצומת, ואכיר בכך שכאשר אני "חייבת גלידה" זו רק מחשבה ולא עובדה".
"אני אבין שהמחשבה על הגלידה לא חייבת לגרום לי לפעול. כמתרגלת אני גם יודעת להכיל אי נחת במקום לברוח ממנו ולטשטש אותו בגלידה או בריגושים אחרים. ברגע שאני צופה במחשבות ומביטה עליהן כמו שמביטים במכוניות, אז מתחיל הרוגע והשחרור מהסטרס ומהיום הקשה, ומתאפשרת בחירה של התגובות כגון: לבחור אם כן או לא לאכול גלידה, ושזה לא יבוא באוטומט".
"המיינדפולנס הוא תהליך, זה לא קסם. זו גם לא טכניקה שלומדים מספרים או מאפליקציה. זה לא בהכרח יציע פתרון לכל המצוקות, אולם אחת התועלות הגדולות היא שהתרגול יעצור את הלופ של המחשבות הלא רצויות ובכך יתרום להפחתת הסטרס. התרגול מאפשר שינוי גישה לחיים מגישה של מאבק, הימנעות ואשליית השליטה, לגישה של פתיחות, סקרנות, קבלה ומכאן שינוי לדפוסים יעילים ומיטיבים".
כיצד ההנחיה שלך מיושמת, בתרגולים ובקורסים?
"בקורס ובתרגולים שאני מעבירה יש נושאים מרכזיים העוסקים בהכרה של ההרגלים האוטומטיים שלנו ויצירת הרגלים מיטיבים מתוך מודעות, כמו גם הטמעת מודעות מיטיבה בדיבור, במחשבה ובמעשה. כיצד להכניס מודעות ערה לחוויה הישירה של מה שקורה עכשיו ולהתחיל לייצר בחירות חדשות".
"נושא נוסף מתייחס למקומות בהם אנו פוגשים 'אי נחת' בחיים, בתגובות של מאבק וההישרדות, כשהמיינדפולנס מאפשר לפתח יציבות פנימית גם כשקשה ומאפשר רוגע וריסון של תגובות אימפולסיביות – להשהות את התגובה, להפחית חרדות ולשפר מערכות יחסים ".
אילו אנשים מגיעים לתרגולים?
"אני מקבלת בקליניקה שלי או מלמדת קורסים שנפתחים בערך כל חודש וחצי ובהם אני מלמדת מיינדפולנס במודל MBSR שהוא הקורס הבינלאומי למיינדפולנס. אנשים מגיעים מסיבות שונות ומגוונות. יש את האנשים שאומרים שהכל בסדר בחיים שלהם ובכל זאת הם לא מאושרים והם באו כי לא מסתפקים באנרציה ורוצים להוסיף משמעות ושמחת חיים.
"חלק אחר מגיעים בגלל בעיות וקשיים, אנשים הסובלים מלחצים וסטרס, עם חוסר בביטחון עצמי, דאגות, חרדות, עצבנות, קונפליקטים במערכות יחסים ובביטוי עצמי, תחושות של חוסר משמעות וכד'. וכן אנשים המתמודדים עם משברים קשים, מחלות ואובדן".
"יש לי התמחות מיוחדת בנשים מעל גיל חמישים המתמודדות עם גיל המעבר: דימוי גוף, עייפות, מצבי רוח, חרדות, קשיי שינה, חוסר סבלנות, ירידה בתשוקה לחיים ובעיות בריאות. כמו כן, אני מטפלת באכילה רגשית באמצעות מיינדפולנס. בטיפולים שלי אני משלבת אימון, תרפיה ומיינדפולס, וכן גישות שונות נוספות כגון טרילותרפיה. הייחוד שלי, בהתאמת הטיפול ויצירת תהליך אישי לכל לקוח ולקוח בהתאם לצרכיו ולדרך המתאימה לו ביותר"
רגע שעובר לא חוזר ולכן אנה מזמינה אתכם ליצור קשר כבר היום לתהליך אישי או להצטרפות לקבוצה ללימוד מיינדפולנס, להרגיע את המחשבות המעיקות ואת הסטרס, להגביר את הבהירות, הריכוז , שמחת החיים והבריאות. ולהתחיל לעשות שינוי משמעותי עבור עצמיכם, שינוי שהוא בעל תוצאות מוכחות.
אפשר ללמוד מאנה במגוון דרכים: תהליך אישי בקליניקה, הרצאות וקורסים של מיינדפולנס לקהל הרחב, בארגונים, בחדרי מורים, ובבתים, וכן סדנאות קצרות ויש לה גם קורס דיגיטלי. המשתתפים בקורס מקבלים הדרכות וחומרים מוקלטים שנשארים אצלם לתמיד.
אנה נווה-לדרמן: אימון, תרפיה, מיינדפולנס, הפחתת מתח וצמיחה ממשברים וקשיים
כתובת הקליניקה: נווה סביון
טלפון: 052-3222803
אנה נווה-לדרמן. קרדיט צילום: ליאת קוטנר
הלל לרנר – טיפול בסטרס
אומרים שאין חכם כבעל ניסיון, ובמקרה של הלל לרנר, מטפל ברפואה סינית ונטורופתיה, האמרה הזו הופכת נכונה מתמיד. "אני עוסק בתחום של רפואה סינית ויפנית ונטורופתיה כבר 20 שנה" מספר הלל, "ואת השיטה בה אני מטפל כיום, יצרתי מכיוון שאני עצמי סבלתי מחרדה. אחרי שנים של טיפולים פסיכולוגים שלא הניבו פרי, התחלתי לחקור ולפתח שיטות טיפול עד שהגעתי לשיטת הטיפול הנוכחית שהיא מאד אפקטיבית. הרעיון הבסיסי שעומד מאחורי השיטה שלי הוא שהמציאות הפיזיולוגית קודמת למציאות הפסיכולוגית ולמציאות האנרגטית. יש להסתכל על מערכת העצבים כתופעה פיזיולוגית, ומשהו פיזיולוגי משתבש בה, בעת חרדה. ברגע שמבינים מה השתבש, המוח יכול באופן ספונטני לתקן את עצמו".
שדרוג מערכת העצבים
שיטת הטיפול של הלל נוגעת בשלושה מישורים. הראשון הוא הנוירוטרנסמיטרים (המעבירים העצביים) במוח אותם צריך לווסת, השני הוא טיפול במערכת העצבים האוטונומית המפעילה את כל האיברים הפנימיים והשלישי הוא הרמה ההורמונלית. תהליך הוויסות מתבצע באמצעות תזונה, דיקור, צמחים וכוסות רוח. "טיפול כזה, ברגע שהוא מתבצע כמו שצריך" אומר הלל "יכול להראות תוצאות הרבה יותר מהירות מאשר טיפול פסיכולוגי קונבנציונלי. הסיבה שהטיפול הזה עובד היא מכיוון שאותם אזורים במוח שיוצרים את החרדה לא מגיבים לרציונליזציה. גם אם האדם יודע בדיוק את הסיבה לחרדה שלו, הידיעה לא פותרת את החרדה. בשונה מהמון שיטות פסיכולוגיות, אני לא מלמד אדם איך להתמודד עם החרדה, אני פשוט גורם לכך שהחרדה תעלם. אני משדרג את מערכת העצבים בצורה כזאת שהמטופלים יוכלו לפעול בעולם בצורה יותר אפקטיבית".
להחלים מחרדה לאחר 75 שנה
הסיפורים על מטופליו של הלל מרשימים ומעוררים התפעלות. "הגיע אליי מאמן כושר עם רמת סטרס כל כך גבוהה שהוא הפסיק לתפקד. אחרי סדרת טיפולים הוא הכפיל את כמות המתאמנים שהוא אימן. עוד מטופל הוא גבר בן 83 שהגיע אליי אחרי שחי עם חרדות מילדותו, כמעט 75 שנה. הוא היה אדם פעיל, שפשוט למד לחיות עם החרדה, עם תחושת השיתוק. ואני הצלחתי לגמול אותו מחיי החרדה. מגיעים אליי אנשים עם חרדה מכלבים או מג'וקים, כאלה שמפחדים לעלות על אוטובוס. הטריגרים לחרדה שונים מאדם לאדם וגם את הטיפול אני מתאים לכל אדם בצורה אינדיבידואלית. אני מתחיל באבחון כדי לקבוע אילו מעבירים עצביים השתבשו במוח, ומה המצב ההורמונלי. ברגע שמווסתים את הגורמים האלה, ההחלמה היא ספונטנית".
ומה לגבי תרופות פסיכאטריות?
"התרופות הפסיכאטריות הן מסוכנות" אומר הלל. "התרופות הללו, בשימוש ארוך טווח לאורך שנים, בסופו של דבר רק מחמירות את התופעות, פוגעות במוח וביכולות החברתיות של האדם. אפילו ניתן לראות במחקרים שעשו בארצות עולם שלישי, שאנשים מחלימים ממחלות פסיכיאטריות בשיעור הרבה יותר גבוה מבמערב, בגלל שאין להם כסף לאותן תרופות. חשוב להבין כי למוח שלנו יש יכולת החלמה, בדיוק כמו שיש לכל מערכת בגוף, ובדיוק כמו שפצע בעור נרפא, כך גם מערכת העצבים יכולה להירפא באופן ספונטני".
הלל לרנר – טיפול בסטרס
טלפון : 052-4256316
כתובת הקליניקה: זלמן שזר 18, ראשון לציון מערב
מעבר לאתר
הלל לרנר טיפול בסטרס. צילום:רועי לרנר
ד"ר יובל עודד
סטרס וחרדה הפכו במהלך השנים למאפיין בסיסי של חיי האדם המודרני. אורח החיים המהיר, הציפיות של החברה מאיתנו והציפיות שלנו מעצמנו דחפו אותנו בעשורים האחרונים לנסות להגשים יותר – יותר בעבודה, יותר בזוגיות, יותר מעצמנו – אך לכל זה ישנו מחיר יקר.
כולם ללא יוצא מן הכלל נתונים ללחצים מעת לעת. לרוב מדובר בתחושות, רגשות ומחשבות שיש להן השפעות פיזיולוגיות וקוגניטיביות על התנהלותנו. קצת לחץ לא אמור להטריד אף אחד, אך כשהלחץ לא מרפה ולא עוזב את גופנו, מתחילות לצוץ בעיות שונות המאיימות על בריאותנו ועל אורח חיינו.
דרכי ההתמודדות עם הלחצים היום-יומיים רבות ומגוונות. יש שיציעו לכם שיחה עם פסיכולוג, אחרים יציעו לכם לעשות מדיטציה, וחלקם פשוט יגידו לכם שזה יעבור ושאין מה לדאוג. האמת היא שאם לא מטפלים בלחץ בצורה הולמת הוא לא עובר, ואף מסוגל להחמיר וליצור סימפטומים נוספים המביאים לפגיעה משמעותית בבריאות.
על כך יכול להעיד ד"ר יובל עודד שעוסק בתחום כבר למעלה מ-25 שנה, והספיק לפתח הליכים טיפוליים ומכשיר ביתי העוזרים להשפיע על התגובה למצבי הלחץ ועל ההתמודדות איתם. "תגובת הסטרס שממנה אנשים סובלים היא זכר לאינסטינקטים הקדמוניים שלנו שעזרו לנו לשרוד", הוא מסביר, "ומטרתה לשפר את ההתמודדות שלנו עם מצבים מאיימים ולעזור לנו לעבור אותם בשלום.
"הבעיה מתחילה כאשר הלחץ יוצא משליטה, כשהוא מגיע ברגעים הלא נכונים ונשאר לפרקי זמן ארוכים. יותר מדי לחץ עלול לגרום לדריכות יתר של השרירים שעלולה להביא לכאבי ראש וגב, וקיים סיכון עולה להתפתחות של סוכרת, דלקות בכלי דם, התפתחות של מחלות לב וחמור מכל – ישנה סכנה לפגיעה במערכת החיסונית, שבמצבי לחץ חשופה יותר מתמיד לזיהומים ולמחלות".
ד"ר יובל עודד: להתמודד עם מצבים מאיימים (צילום עצמי)
חדר כושר מנטלי® – מיומנויות לוויסות לחץ
כל אחד מאיתנו חווה את המציאות בצורה אחרת – מה שמלחיץ אדם אחד לא בהכרח ילחיץ אדם אחר, ולהיפך. אין חשיבות מיוחדת לטריגר שגורם ללחץ, שכן כל אחד מתמודד עם הטריגר באופן שונה. מה שאנחנו בוחנים במצבים של לחץ הוא את האופן שבו הגוף מגיב לטריגר ומתאושש ממנו, מבחינה פיזיולוגית וגם מבחינה קוגניטיבית.
בעשורים האחרונים עוסק ד"ר עודד במחקר נמרץ של הגורמים המשפיעים על הלחץ בחיינו, וכיצד ניתן לטפל בהם. עם הזמן מיצב עצמו ד"ר עודד כמומחה בינלאומי בתחום, זכה להסתובב בעולם ולעבוד מול גופים שונים, ביניהם יחידות עילית בצה״ל, בית חולים שניידר, משרד הביטחון הצרפתי, חברות להשקעות הון בחו״ל ועוד.
את כל התובנות שאסף במהלך השנים דרך עבודתו בתחום, איגד לבסוף ד"ר עודד לכדי שיטה פורצת-דרך המסייעת לטפל באנשים הסובלים מלחץ. "'חדר כושר מנטלי®' היא שיטה המקנה לאנשים את הכלים שיעזרו להם להתמודד בצורה מיטבית עם מצבי לחץ בחייהם, בין אם הם חווים את מצב הלחץ באותו הרגע ובין אם הם לפניו או אחריו".
האימון בחדר הכושר המנטלי® כולל מספר שלבים בסיסיים. תחילה מגיע האדם למפגש הערכה שבמהלכו עורכים לו תשאול מקיף ומעמיק, במטרה להבין את מקורות הלחץ והתגובה הפסיכולוגית אליו. לאחר מכן, נערך אבחון התגובות הפיזיולוגיות של האדם למצבים של סטרס ובחינת האופן שבו הגוף מתאושש מהמצב.
על בסיס תוצאות התשאול ואבחון הסטרס, נבנה תהליך שבו המאומן לומד מיומנויות לוויסות לחץ המותאמות אישית לו. תהליך הלמידה ייחודי בכך שנבדקת היעילות ביישומן של המיומנויות בזמן-אמת בעזרת מכשור מיוחד, ולאחר מכן מוכללות המיומנויות לחיי היום- יום.
אחד הכלים הנלמדים במהלך המפגשים הוא טכניקות נשימה, שמטרתן לתרום לשיפור התפקוד של עצב הוואגוס (Vagus) האחראי לתהליכים רבים בגופנו. דיכוי בפעילותו של עצב זה עלול להוביל להחמרת התגובה הגופנית והנפשית למצבים של לחץ, אך באמצעות למידה של טכניקות נשימה נכונות ניתן לשפר את תפקודו – דבר המשפיע על המערכת החיסונית, מערכת העיכול, מצבי הרוח שאנו חווים, בריאותנו הכללית, וכמובן על האופן שבו אנחנו מתמודדים עם לחץ.
IFeelWell: שיפור התפקוד של מערכת הנשימה והלב, והפחתה של סטרס וחרדה (צילום: behavioural.foresight)
חלק אקטיבי בשמירה על בריאות וחוסן
אחד המיזמים המהפכניים שעליהם עבד ד"ר יובל עודד, ביחד עם שותפיו בחברת Ifeellabs, הוא פיתוח של IFeelWell – מוצר חדש שמטרתו שיפור התפקוד של מערכת הנשימה והלב, והפחתה של סטרס וחרדה. המכשיר קל לשימוש ופועל באמצעות אפליקציה, ודורש 10-20 דקות ביום של תרגול עצמי לצורך חיזוק פעולתו של עצב הוואגוס.
המכשיר, שזכה במקום הראשון בתחרות הסטארט-אפים של פסגת הבריאות העולמית, מהווה פריצת דרך אמיתית באופן שבו אנחנו לומדים להתמודד עם הלחץ, ומציע פתרון מעולה עבור אלה המעוניינים להישאר בבית ולעשות את העבודה העצמית מביתם. ואכן, המשתמשים מעידים כי תוך זמן קצר הם כבר חוו שיפור בהתמודדות האקטיבית במצבי לחץ, וכן נהנו מיצירת חוסן אישי מנטלי וגופני מול גירויי סטרס שונים שהופיעו בחייהם.
ההתמודדות עם הלחץ, בייחוד בימים קשים אלה, עלולה להכניס אותנו למעגל קסמים שבו הלחץ גורר אחריו לחץ רב יותר. לפיכך, בין אם תרצו לעבור את תהליך 'חדר כושר מנטלי®' מול איש מקצוע ובין אם תעדיפו להישאר בבית ולווסת את רמות הלחץ בעזרת מכשיר ה-IFeelWell – האפשרויות שעומדות בפניכם מבטיחות כי תוכלו לקחת חלק אקטיבי בשמירה על הבריאות ועל החוסן שלכם ולצלוח, פיזית ונפשית, גם התמודדות עם ימים טרופים אלו.
IFeelWell: חוסן אישי מנטלי וגופני מול גירויי סטרס שונים (צילום: behavioural.foresight)
ד"ר יובל עודד
כתובת: ברודצקי 43, תל אביב
טלפון: 054-4999044
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות