עורכי הדין עמית לויתן ואורית בשן ממשרד לויתן, בשן ושות', המתמחים בתביעות לשון הרע, שמו לב לתופעה מעניינת: בכל פעם שמסתיימת תקופת חגים, מורגשת עלייה משמעותית של תיקים בנושא לשון הרע שנפתחים ומוגשים לבית המשפט. "במהלך תקופת החגים וגם בסופי שבוע אנשים מבלים יותר בבית, משועממים לעתים מאחורי המקלדת ויש להם זמן פנוי להשתלח באחרים", מסביר עו"ד לויתן. "בעולם האינטרנט, כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה ולהסתתר מאחורי זהות בדויה וכתובת IP עלומה". אלא שגם בעידן בו הרשתות החברתיות זמינות, כולם מנופפים בזכות לחופש הביטוי והיד קלה על המקלדת, עדיין צריך מאוד להיזהר מאחר ובתי המשפט בהחלט מתייחסים בחומרה להתבטאויות לשון הרע ברשת, שאותן קל מאוד להפיץ, לשתף ולהעביר הלאה.
משרד עורכי הדין לויתן, בשן ושות' הוקם על ידי עו"ד עמית לויתן ועו"ד אורית בשן. צוות המשרד בראשותם מתמחה בתחומי לשון הרע, דיני עבודה, עריכת חוזים, צוואות הסכמי ממון וייפוי כוח מתמשך. המשרד מעניק ליווי משפטי לעסקים קטנים ובינוניים, גישור ובוררות ובתחום דיני העבודה מתמחה המשרד בייצוג עובדים שחוו התעמרות בעבודה, יחסי עובד מעסיק ותביעה לקבלת פיצוי בגין זכויות שלא שולמו בתקופת ההעסקה ופיצויי פיטורין.
משרד עורכי הדין זכה לאחרונה בפיצוי גבוה ומשמעותי בסך כולל של 45,000 שקלים בתביעת לשון הרע בה ייצגו עורכי הדין לויתן, בשן את התובע ויש בהחלט מה ללמוד מפסק הדין. התביעה התנהלה בבית משפט השלום בחדרה בפני כב' השופטת קרן אניספלד. הכל החל כאשר לפני כשלוש שנים פרסם אדם פרטי, פעיל בקהילת הירוקים, פוסט בפייסבוק, בשמו המלא, כנגד מנהל ברשות הטבע והגנים. כותב הפוסט האשים את המנהל בהזנחה של גן לאומי עליו היה מופקד ובדברים נוספים שקרו בו, פרסם את שמו המלא, והאשים אותו בהאשמות קשות כולל "רצח הגן הלאומי", "הזנחה פושעת", ואף כינה אותו "מורם מעם" מכיוון שלא הצליח להשיג אותו טלפונית.
מנהל הגן הלאומי שכר, באופן אישי, את עורכי הדין בשן ולויתן: "אחת הטענות שלנו הייתה שיש לשמור על כבודם של עובדי ציבור מכיוון שעבודתם היא כפוית טובה", מסביר עו"ד לויתן. "מצד אחד עליהם לשמור על הסדר הציבורי ולהוציא לפועל החלטות של הממונים עליהם, ומצד שני הם נתונים לביקורת אישית נוקבת שאינה הוגנת. אם לאדם יש השגות על התנהלות כזו או אחרת, קיימים צינורות מקובלים לפנייה להנהלת הרשות ואין לפרסם פוסט אישי כנגד העובד". הנתבע טען להגנתו "אמת דיברתי", וכי היה בפרסום עניין ציבורי, אך לא הצליח להביא הוכחות לאימות טענותיו. כב' השופטת אניספלד טענה בפסק הדין כי אהבת טבע אינה עילה לרמיסת כבוד האדם, שהזכות לשם טוב היא חלק ממנו ואף הגדילה וכינתה את הפוסט: "התלהמות פוגענית….מניפסט נאצה".
עו"ד אורית בשן. צילום: פזית עוז
כך נקבע שאכן מדובר בפוסט הכולל דברי לשון הרע. הנתבע נדרש לשלם פיצוי של 30 אלף שקלים, צמודים למדד מיום הגשת התביעה ולא ממועד פסק הדין, כך שהנתבע נדרש לשלם גם על תקופת משיכת הזמן במענה לתביעה וסכום הפיצוי הגיע ל-32,000 שקלים. בנוסף הוא נדרש לשלם גם 13,700 שקלים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט וכך הגיעה עלות הפוסט שלו לכ-45,000 שקלים. המסקנה: כדאי לחשוב היטב לפני שמקלידים. "זהו פיצוי משמעותי ביותר לעומת משך הזמן שהפוסט היה מפורסם", אומרת עו"ד בשן. "חשוב להדגיש שהפוסט הוסר, לבקשת עורכי הדין מטעם רשות הטבע והגנים, לאחר 14 שעות בלבד שבהן היה ברשת. יש פוסטים שמסתובבים שבועות באוויר, זוכים למאות שיתופים, ולאחר שהוגשו נגדם תביעות, לצערנו, זוכים לפיצוי נמוך יותר".
האם ניתן לתבוע גם במקרה של פרסום אנונימי ברשת?
"בהחלט כן", אומר עו"ד לויתן. "בתיק אחר שאנו מנהלים פורסמו דברי נאצה כנגד לקוח שלנו בתגובה לכתבה מסוימת, כשהכותב השתמש בשם בדוי. התגובה הוסרה ברגע שפנינו לאתר, אך כשפנינו לספקית האינטרנט בבקשה לחשוף את כתובת ה-IP של הכותב כדי להגיע אליו, ספקית האינטרנט סירבה בהתבסס על הלכת מור שהתקבלה על-ידי בית המשפט העליון בשנת 2010 ולפיה חשיפת הפרטים של משתמש וכתובת ה-IP שלו נופלת אל מול זכות חופש הביטוי. צמד עורכי הדין סבור שההלכה הזו שהתאימה בשעתו כבר אינה מתאימה לימים אלו בהם אנשים מסתתרים מאחורי שמות בדויים ומכפישים אנשים אחרים בשמם המלא, פוגעים בפרנסתם ובבני המשפחה שלהם. כפי שהתבטאה כב' הנשיאה (בדימ') דורית בייניש: "חופש הביטוי הוא לא חופש הביזוי". חייבים להתייחס להלכה הזו בהסתייגות רבה. לכן הגיש משרדנו בקשה למתן צו לחשיפת פרטי המשתמש ועם קבלת פרטים אלו נוכל לסייע ללקוח אותו אנו מייצגים להגיש תביעה לבית משפט ולהיפרע מהכותב שפגע בו".
כיצד יודעים בעולם האינטרנט והטלפונים החכמים מתי מדובר בלשון הרע?
"לשון הרע מחייב פרסום ברבים", אומרת עו"ד בשן, "וחשוב מאוד לדעת שגם קבוצת הוואטסאפ הם למעשה פרסום ברבים וגם שם ניתן לתבוע פיצוי במקרה בו אדם כתב על אחר דברי לשון הרע. אם יש קבוצת הורים שמכפישה את אחת המורות או מחנכת הכיתה בוואסטאפ – זה בהחלט פרסום לשון הרע, מכיוון שלא מדובר בהתכתבות בין שני אנשים אלא בקבוצה שבה נעשה פרסום לאדם אחד לפחות, חוץ מהנפגע עצמו. אנשים כיום לא מודעים לכך שגם בוואטסאפ ניתן להיות חשופים לתביעות לשון הרע. ברגע שמישהו נוסף שמע שאמרו על מישהו אחר משהו לא טוב – מדובר בפרסום והדרך לתביעה פתוחה".
"חשוב מאוד גם לשים לב לדרך שבה כותבים", מוסיף עו"ד לויתן. "הגבול בין הבעת דעה ללשון הרע הוא דק מאוד. אין כללים ברורים. אפשר להעלות פוסט על כך שלא קיבלת מוצר שהזמנת מחנות מסוימת – ואפשר לכתוב זאת בצורה מכבדת: הזמנתי ולא קיבלתי. אם עובדתית זה נכון, אז לא מדובר בלשון הרע. אבל אם כותב הפוסט ירשום שבעלי החנות הם גנבים והונו את הציבור – כאן כבר יש לשון הרע. יש הבדל בין הבעת דעה ועובדות שהן אמת לבין השתלחות והענקת תארים שליליים, מדובר בגבול דק מאוד וכדאי להיות זהירים ולנסות שלא לעבור אותו, המחיר אחר כך בהחלט יכול להיות גבוה", סוף מעשה במחשבה תחילה.
לויתן, בשן ושות' – משרד עורכי דין
כתובת:
רח' הנגר 24 הוד השרון
טלפונים:
משרד 09-7668377
עו"ד עמית לויתן 050-4433919
עו"ד אורית בשן 052-6831082
דוא"ל משרד
קישור לדף הפייסבוק
קישור לאתר
עו"ד עמית לויתן. צילום: דני גולן
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
תגובות