האם הובהלה למיון, צוות בית החולים הפך לכמה שעות לבייביסיטר

אנשי צוות הסיעוד בבית החולים מאיר הפכו ביום שלישי שעבר, לכמה שעות, לבייביסיטר, כשסייעו לאם שהגיעה לחדר המיון עם חשד לאירוע מוחי להשגיח באופן צמוד על בנה, תינוק בן שמונה חודשים. האישה, כבת 40 תושבת אחת הערים באזור, הובהלה לבית החולים לאחר שאיבדה חלק מראייתה וסבלה מרעד בידיים, והיה חשש כי היא עוברת אירוע מוחי. מכיוון שבנה לא אוכל מבקבוק ורק יונק, היא דאגה שבעלה לא יסתדר לבדו. צוות מד"א הציע לה לקחת את התינוק עמה. משהגיעו לבית החולים הצוות במאיר לדבריה "יצא מגדרו כדי לעזור".

"זה היה בשעות הערב והייתי בחרדה איך בעלי יסתדר כי הילד לא אוכל רגיל ולא מבקבוקים, הוא רק יונק בגלל רגישויות שיש לו", מספרת האם לצומת השרון. "חשבתי שאחזור הביתה בתוך שעה או שעתיים, אבל בסוף ביליתי בבית החולים כמעט את כל הלילה. מהרגע שהגעתי לבית החולים, בכיתי ולא ידעתי מה יהיה אתו. גם הייתי בלחץ כי גם הבנתי שחושבים שאני עוברת משהו נורא מכל. אבל מרגע הגעתי האחות הראשית לקחה את התינוק, טיפלה בו יחד עם עוד אח נוסף, השיגו לו עגלת תינוק מהמיון, חיתלו אותו, לקחו אותו לסיורים ברחבי בית החולים כדי להרגיע אותו, וכשהוא היה צריך לינוק הביאו אותו אלי וסידרו לי מקום נוח להאכיל אותו. באמת בסופו של דבר הייתי רגועה שהכל בסדר. לא דאגתי לרגע. הם נראו מאוד מיומנים והיו מקסימים. בכל פעם באו ושאלו איך אני מרגישה ואם אני צריכה משהו. זה לא משהו שגרתי והיה כאן תפקוד למופת של בית החולים מאיר".

האחות חלי וענונו עם הפעוט. צילום בית החולים מאיר

שניים מצוות המרכז הרפואי מאיר שהיו בתורנות באותה שעה ולקחו על עצמם את משימת השמרטפות היו האח תומר כהן והאחות חלי וענונו. "לקחנו את הילד אלינו ואמרנו לה שהיא יכולה להיות רגועה", סיפר כהן, בן 44, נשוי ואב לחמישה שמשמש כאח חדר ניתוח ומנהל תורן. "הבאנו, אני וחלי, עגלה ממיון ילדים, שמיכות וטיטולים. טיילנו איתו בבית החולים, החלפנו לו טיטולים ואפילו הראיתי לו בטלפון שלי את ערוץ הופ ביוטיוב. אנחנו נתקלים בהרבה סיטואציות מורכבות של מטופלים והמשפחות שלהם, ובאמת הפעם אפשר לומר שזו הפעם הראשונה שנתקלנו במצב שכזה".

היה קשה או קל?

"זה היה מאוד מאתגר. בסך הכל מדובר בתינוק שמזהה כבר אנשים, אז ניסינו לשעשע אותו. אני וחלי היינו יחד, וחלק מהזמן התינוק היה רק אצל אחד מאתנו, כי היינו צריכים גם להמשיך בעבודתנו. לא היינו יכולים להיות מגויסים רק למשימה הזאת".

הוא בכה?

"רוב הזמן הוא לא בכה ושיתף פעולה".

וכשבכה?

"אז יצאנו אתו לטיול, ניסינו להחליף לו טיטול במחלקת הילדים, לקחנו אותו לאמא שתניק אותו והוא נרגע".

בינינו כשהילדים שלך היו קטנים מי טיפל בילדים יותר, אתה או אשתך?

"(צוחק) אשתי, אבל הייתי שותף מלא. אישה זה משהו אחר".

לאחר סדרת בדיקות שעברה, חזרה האישה לביתה עם הפעוט כשהיא חשה בטוב.