סאגה של שנים הגיעה לסיומה: נדחו התביעות ההדדיות שהגישו דני הרוש ועיריית כפר סבא

שופטת (בדימוס) בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, נטע רות, דחתה בסוף השבוע שעבר (25.10) את התביעות ההדדיות שהגישו דני הרוש ועיריית כפר סבא, באשר לנסיבות פיטוריו של הרוש מהעירייה באוגוסט 2014. בכך הסתיימה ללא כל תוצאות משמעותיות סאגה ארוכת שנים שעיקרה קשורה למערכת הבחירות המוניציפאלית הקודמת.

הרוש, נזכיר, הוא מספר שתיים ברשימת "דרך חדשה", רשימתו של רפי סער למועצת העיר. הוא שימש בתקופה נשואת התביעות כסמנכ"ל שירות לקוחות תושבים-תפעול בעיריית כפר סבא. בתחילת פסק הדין כותבת השופטת רות כי חלק מהשאלות המרכזיות בהן יש להכריע בתיק הן האם החלטת ועדת הפיטורים מ-27 באוגוסט 2014 לסיים את תפקידו של הרוש כסמנכ"ל הייתה כדין או לא, והאם נפלו בהחלטה פגמים המצדיקים את התערבות בית הדין. בעוד שהרוש טען כי ועדת הפיטורים שקלה שיקולים זרים – ובהם סירובו לשתף פעולה עם ראש העירייה בעניינים פוליטיים, הרי שהעירייה טוענת כי הטעם לפיטורי הרוש נעוץ בשיקולים ענייניים משום שהאחרון לא עמד בתנאים הנדרשים על פי הדין של רכישת השכלה אקדמית לאחר שניתנה לו הזדמנות ראויה לרכוש השכלה כאמור. במקביל, הוגשה במסגרת ההליך תביעה שכנגד על ידי עירייה לתשלום סכומים שונים שאותם קיבל לשיטתה, הרוש, שלא כדין.

הרקע לתביעות, על פי פסק הדין של השופטת, הוא כזה: הרוש הועסק בעירייה משנת 1980 ועד 31 באוגוסט 2014. במהלך התקופה הוא עבד בשלל תפקידים, החל מהדרכה של נוער ועד לתפקידו האחרון כסמנכ"ל. במהלך שנת 2010, במסגרת שינוי ארגוני שנערך בעירייה, אוחדו משרתו של מנהל המוקד העירוני שאותה מילא הרוש באותה העת, עם משרתו של סמנכ"ל התפעול, למשרה אחת שכונתה "סמנכ"ל שירת לקוחות". בעקבות כך פרסמה העירייה מכרז לתפקיד. במסגרת תנאי המכרז נכתב בדרישות התפקיד כי נדרשת השכלה אקדמית. עוד בטרם פורסם המכרז פנה מנכ"ל העירייה דאז אל משרד הפנים בבקשה למתן אישור למינויו של הרוש לתפקיד החדש בשכר של 70 אחוז משכר בכירים, וכך היה. האישור הותנה בכפוף לכך שהרוש ישלים את השכלתו האקדמית תוך פרק זמן סביר ממועד זכייתו. בסמוך למינוי פנה הרוש לראש העירייה בבקשה לאשר לו "יום לימודים", תוך התחייבות להשלים את שעות העבודה השבועיות. "מהראיות עולה כי בפועל התובע לא השלים את לימודי התואר ואף לא צבר נקודות אקדמיות במהלך התקופה שממינויו לתפקיד הסמנכ"ל ועד לפיטוריו", כותבת השופטת.

ב-29 ביוני 2014 שלח סגן הממונה על השכר לענייני חקירות במשרד האוצר מכתב למנהלת משאבי אנוש בעירייה בנושא "טיפול בנושא חריגות שכר לכאורה" ובו הוא כתב: "הסתבר לי כי הנ"ל לא מתכוון לסיים את לימודיו בטווח הקרוב… להזכירך כי זכיה שלא כדין במכרז זה גוררת תשלום חריגות שכר שכן אם לא נתמלאו דרישת הסף אין זכאות לתנאי השכר הנגזרים מהתפקיד".

מנכ"ל העירייה דאז, אשל ארמוני, פנה להרוש במכתב משלו וכתב: "בהתאם לשיחות ביננו הבנתי ממך כי אינך במצב שבו אתה תסיים את לימודיך האקדמיים בתקופה הקרובה. טרם אגבש מסקנות בדבר הדרך שיש להמשיך את הטיפול, אבקש לקבל את התייחסותך בכתב". השופטת מציינת בהחלטה כי לבית הדין לא הוצג מכתב תשובה מטעמו של הרוש בו הוא משיג על איזה מן הטענות שהועלו במכתב.

ב-20 באוגוסט 2014 נשלח להרוש מכתב בעניין כוונת העירייה לשקול את הפסקת עבודתו. ב-26 באוגוסט אותה שנה התייצב הרוש לשימוע, בלוויית עורך דינו, וטען כי הוא למד בשנים 2013 ו-2014 באוניברסיטה הפתוחה, אולם לא ניתן לצפות ממנו להשלים את לימודי התואר 'כמו סטודנט בן 20' ולא ניתנה לו שהות מספקת להשלים את לימודיו.

עוד טען כי במהלך הבחירות בשנת 2014 התבקש לבצע פעולות שונות שאינן עולות לטעמו בקנה אחד עם עקרונות השקיפות והנראות ובעקבות כך החלה נגיסה בסמכויותיו ורק אז נעשתה פנייה אליו באמצעות גורם שלישי בדרישה לסיים את תפקידו ביוזמתו. בנוסף טען כי ניתן היה למיר את דרישת ההשכלה האקדמית בניסיון ניהולי.

בהחלטה נכתב כי כיוון שהתובע לא התייחס לגופן של טענות הנוגעות להתחייבותו לסיים את התואר, וכי לא השיב לשאלה כמה נקודות זכות אקדמיות נצברו לזכותו במהלך לימודיו, החליטה ועדת הפיטורים לסיים את העסקתו.

בעתירה, שבה הגיש שורה של סעדים כספיים להם היה זכאי לשיטתו, טען הרוש בין השאר כי השימוע שנעשה לו היה למראית עין בלבד, נוכח סירובו להיענות לדרישתו של ראש העירייה, יהודה בן חמו, לפקוד תושבים לסיעת מרצ: "חלק ניכר מחברי הוועדה כפוף באופן ישיר לראש העירייה ולכן לא מן הנמנע כי קיים קשר בין ההחלטה על פיטוריו של התובע לבין הריחוק שנוצר בין ראש העירייה לבינו, בשל התנגדותו של התובע לפעילות פוליטית אסורה", נכתב בהחלטה. "על רקע טענות אלה התבקש בית הדין לפסוק לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 317,340 אלף שקלים".

בתצהירו כתב כי ראש העירייה, באמצעות עוזרו האישי חזי ברזני, ביקש לגייס את העובדים הבכרים בעירייה לסייע בגיוס תומכים במועמד מסוים ממפלגת מרצ, יאיר אברהם. בהחלטה נכתב כי "התובע העיד כי הוא סירב לתת לכך יד היות והדבר מנוגד להנחיות היועץ המשפטי. למיטב ידיעתו, לאחר שראש העיר הבין כי אינו מוכן לסייע בגיוס מתפקדים הוא זעם, כינס ישיבה דחופה במשרדו שבה נכח גם הרוש, ונזף בעובדים אחרים על חושר שיתוף הפעולה בגיוס המתפקדים".

העירייה מנגד חלקה על טענות התובע שלפיהן הליך הפיטורים היה שלא כדין, כי לא ניתנה לתובע זכות טיעון וכי מאחורי ההחלטה של ועדת הפיטורים עמדו שיקולים זרים. במקביל הגישה תביעה משל עצמה שהתבססה על הטענה כי הרוש התנהג בחוסר תום לב ואף יצר בפניה מצג שווא בקשר לכוונתו להשלים את לימודיו תוך פרק זמן סביר. לאור זה היא תבעה ממנו להשיב את הפרשי השכר ששולמו לו על בסיס ההתחייבות בכל התקופה שבה שימש כסמנכ"ל שירות לקוחות.

לאחר ששמע בית המשפט את עדויות הצדדים, בחר מיוזמתו לקבל את עמדת הממונה על השכר בכל הנוגע לטענות העירייה בקשר לחריגות שכר, שהיו לטענתה בשכרו של הרוש. הממונה, בעמדה הראשונית שהגיש, טען לכאורה כי המכרז שפרסמה העירייה לתפקיד סמנכ"ל השירות היה שלא כדין משום שהדרישות שפורסמו בו לא עלו בקנה אחד עם דרישות ההשכלה האקדמית כפי שנקבעו על ידי משרד הפנים. עוד כתב כי "מאחר שהתובע לא השלים תואר אקדמי בתוך זמן סביר לאחר שנבחר לתפקיד, שכר הבכירים ששולם לו בגין התפקיד מהווה חריגת שכר לכאורה'". נציין כי על פי ההחלטה לאורך השנים ניסו הצדדים להגיע לפשרה עם הרוש באשר להחזרת הכסף בסך 366,874 שקלים ששולמו לו כחריגות שכר, אך ללא הסכמה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

בהכרעתה כותבת השופטת רות: "אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שבתיק, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת הפיטורים מאחר והתובע לא שכנע את בית הדין בקיומו של פגם שנפל בה המצדיק התערבות. כמו כן הגעתי למסקנה כי יש לדחות גם את תביעתה הנגדית של העירייה אשר הסתמכה בעיקרה על המעדה שבה מצדד הממונה על השכר באוצר בדבר חריגת שכר מאחר והתובע לא השלים את השכלתו האקדמית".

בהחלטה באשר לטענותיו של הרוש כתבה השופטת כי הוא לא טען בפני ועדת הפיטורים כי הוא הודח מתפקידו מאחר והוא סירב לתמוך במועמד של מרצ במהלך הבחירות לרשויות המקומיות. כיוון שכך הוועד לא בחנה את הראיות הללו "ולכן לא ניתן לומר כי נפל פגם בכך שהיא לא שקלה שיקול שהתובע לא העלה בפניה כלל", כתבה. "העובדה שהתובע לא העלה טענות אלה בפני הוועדה מחלישה כשלעצמה את הגרסה העובדתית שבפי התובע בכל הנוגע למניע פיטוריו.

באשר לטענה לחריגות שכר בתביעת העירייה נגד הרוש כתבה השופטת: "אני סבורה כי אין מקום לטענה זו על דרך של היקש או על דרך של הסקת מסקנות עקיפה בהעדר הוראה ברורה וחד משמעית המתייחסת לתפקידים מן הסוג שמילא התובע".

עוד קבעה כי הרוש התקבל לעבודה כסמנכ"ל כדין, לאחר שמשרד הפנים הפעיל את סמכות ההחרגה בשאר להשכלתו. אולם, קבעה השופטת, "אני קובעת כי עובר לקבלתו לעבודה הובהר לתובע כי עליו להשלים את השכלתו האקדמית. כמו כן אני קובעת כי לתובע ניתן פרק זמן סביר להשלים את לימודי התואר וכי התובע לא מילא אחר התנאי תוך פרק זמן זה. על רקע זאת אף קבעתי לעיל כי ההחלטה על פיטוריו של התובע הייתה כדין וכי לא נפל בה פגם מנהלי לרבות חוסר סבירות. העובדה שהעירייה מצאה לנכון לסיים את עבודתו של התובע במועד שבו החלטה על כך טומנת בחובה גם סמן מסוייים לעניין פרק הזמן שיש לראותו כסביר לצורך השלמת התואר".

בהמשך כתבה: "עם זאת לא נטען ולא הוכח כי הובהר לתובע כי ככל שהוא לא יעמוד בדרישה או בתנאי של השלמת ההשכלה של פרק זמן סביר שלא הוגדר במפורש, אך ניתן ללמוד עליו כאמור מתוך החלטת הפיטורים, אזי שהוא יידרש להשיב רטרואקטיבית סכומים נכבדים ששולמו לו החל משנת 2010. מכאן שהעסקת התובע, כמו גם השכר ששולם לו כסמנכ"ל עד למועד פיטוריו, עם חלוף פרק הזמן הסביר לקיום התנאי, היו בהתאם לסייג שאישר משרד הפנים. אני סבורה כי בנסיבות הללו אי העמידה של התובע בתנאי האמור עם חלוף פרק הזמן הסביר לביצוע התנאי, ושעה שההפרה התגבשה רק במועד זה ולא לפני כן – לא הקימה עילה להשבת שכר. מה גם שאין ביטוי לעמדה אחרת בכתב המינוי או בהסכם שנערך עם התובע בזמן אמת. זאת גם לו עלה בידי העירייה והממונה להצביע על מקור נורמטיבי ברור לחריגת שכר כאמור. לאור כל האמור יש לדחות את תביעת ההשבה של העירייה".

השופטת רות כאמור דחתה בהעדר הצדדים את התביעה והתביעה שכנגד, ללא צו להוצאות.