תושבי כפר סבא אשר ואירית שחר, הוריו של סרן עמרי שחר ז"ל, הנאבקים במדינה כדי שתאפשר להם להביא לעולם נכד מזרע בנם, מנסים לגייס 100 אלף חתימות על עצומה שפתחו אתמול הקוראת למדינה להיעתר לבקשתם. כבר ביום הראשון להפצתה חתמו על העצומה 500 אנשים. הבוקר (שלישי) עלו השניים לירושלים וקיימו הפגנת מחאה בכניסה לכנסת והניפו תמונות של עמרי ז"ל ושלטים עם הכיתובים: "ההורים שלי הכי ראויים", או "עמרי הבן שלנו, לא של הפרקליטות".
"החלטנו לחדש את המאבק כי הרגשנו שאף אחד לא פונה אלינו ולא מסייע לנו", אומר האב אשר שחר, סגן אלוף במיל' בחיל הים, "היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הביא אותנו למצב של שוקת שבורה כשסירב לאפשר לנו לערער על פסק הדין שדחה את הבקשה שלנו. האופציה המשפטית היחידה שנותרה לנו היא לעתור לבג"ץ נגד מדינת ישראל וזו אפשרות מורכבת מאוד".
סרן עמרי שחר, קצין חיל הים, נהרג בתאונת דרכים ביוני 2012 והוא בן 25. אחרי שהמדינה סירבה לאשר את בקשת הוריו להביא לעולם נכד מזרעו של עמרי, התירה להם שופטת בית משפט לענייני משפחה, בהחלטה תקדימית עולמית, לגדל בעצמם בביתם את הילד כבן. הילד אמור להיוולד ללא מעורבות הורה ביולוגי כתוצאה מהפריית זרעו באמצעות תרומת ביצית מתורמת אנונימית, ביצית שלאחר הפרייתה תושתל ברחמה של אם פונדקאית שתלד את התינוק.
לאחר הפסיקה לטובת המשפחה, ערערה המדינה על ההחלטה. הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי קיבל בינואר אשתקד את ערעור המדינה וקבע שהזוג שחר לא יוכל להביא לעולם ילד מזרע בנם. ראש ההרכב, השופט צבי ויצמן, קבע כי "נדרשים אנו להוכחה ברורה כי רצון המנוח היה להביא ילד מזרעו אשר יינטל בנסיבות וגורל שכזה. לא הובאו ראיות ברורות כי המנוח חפץ היה כי הילד שיוולד לו יוולד לעולם של יתמות מלידה, מבלי שיהא נוכח בחייו אף אחד מהוריו הגנטיים, לא אבא ולא בעלת הביצית ולא האם היולדת. אין מדובר בהמשכיות טבעית, המשכיות שמנוח סביר יכול היה לדמיין בעיני רוחו קודם לפטירתו ולרצות בה". בקשה של בני הזוג לערער לעליון נדחתה על ידי השופט מני מזוז.
סרן עמרי שחר ז"ל
אשר שחר: "אנחנו רוצים ליצור הד ציבורי. זה לא הבן של מני מזוז, זה הבן שלנו. למדינה לא יכולה להיות חזקה על הזרע".
אירית שחר: "הזרע נמצא בחזקת מדינה ישראל ולי אין גישה לזרע הזה. הם חטפו לנו את הזרע. שש שנים מחזיקים בזרע של הבן שלי. יש פה פטרונות קשה מאוד של המדינה שטוענת שלהורים אין זכות לקבוע בנושא ילודה של הילדים שלהם. לאלמנה דווקא יש זכות, אבל לוקחים ילדים בני 18 לצבא, מתי בדיוק הם יספיקו להתחתן? זה להגיד לילדים האלה 'תמותו עריריים'. אם היתה לנו אפשרות לעשות את התהליך הזה בחו"ל הייתי עושה את זה, אפילו עוזבת את המדינה. אבל הם לא מסכימים. תנו לי את הזרע ותעזבו אותי בשקט".
אתם מנסים להגיע ל-100 אלף חתימות. מה תעשו כשתגיעו ליעד?
"שרים וחברי כנסת, כשיש הד ציבורי חזק בנושא מסוים, הם מתעסקים בו. אם אין לזה הד ציבורי זה לא מעניין אותם. אם אגיע ל-100 אלף חתימות יהיה לזה כוח והשפעה. החלטנו לחדש את המאבק בימים של יום השואה ויום הזיכרון, ימים שבהם אנחנו נמצאים בלבם של אנשים. זו תקופה שבה חושבים יותר על החללים. באוגוסט הם לא יעניינו אף אחד. אני רוצה להעלות את הנושא שלנו למודעות הציבור. מי שחושב שזה ראוי שיחתום על העצומה".
אירית ואשר שחר. צילום עזרא לוי
בעצומה נכתב כך: "אנחנו ההורים של סרן עמרי שחר, חובל, מפקד סיירת בחיל הים, שנפל בשנת 2012", נכתב בעצומה, "לאחר נפילתו נלקח ממנו זרע וברצוננו להעמיד לו המשכיות מזרע זה. לאחר מאבק מתיש של ארבע שנים בית המשפט התיר לנו לעשות שימוש בזרע וקבע 'טוב לו לילד שיוולד למשפחת שחר'. הפרקליטות והמדינה מסרבים לקבל פסק דין זה והם מונעים מאיתנו לעשות זאת ולא מאפשרים לנו להשיג חזקה על הזרע, בטיעון שבתור הורים אין לנו זכות לקבוע על ההמשכיות של בננו, אנחנו שגידלנו אותו, טיפחנו אותו, מנענו שינה מעיננו בכל שלב בחייו, לנו אין זכות!!!! המדינה מפקיעה את זכותנו להעמיד לו צאצאים והטיעון לפי דעתנו, פוגע בזכויות הבסיסיות שלנו ושל הורים אחרים שאף הם נטלו זרע מילדיהם! המדינה לוקחת את הילדים והילדות לצבא בגיל 18, הם עוד לא נישאו לא הקימו משפחה ומחזירה אותם בארון!!!! חובתה המוסרית לאפשר להם המשכיות!! היום עם המדע והטכנולוגיה, לא נגזר עליהם למות בערירותם, רק המדינה שלקחה אותם לצבא גוזרת זאת עליהם! מוזמנים לצפות בסרטה של שירלי ברקוביץ "מדינת ישראל נגד אירית ואשר -חדר ריק" אשר משודר בyes דוקו ובvod, הסרט ליווה את התהליך המשפטי הסבוך שעברנו! אנא עזרו לנו וחתמו על העצומה".
הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בכפר סבא:
- להורדת אפליקציית צומת השרון כפר סבא: אנדרואיד, אייפון
- להצטרפות לקבוצת העדכונים של צומת השרון כפר סבא בווטסאפ.
- להצטרפות לקבוצת הפייסבוק.
רוצים להישאר מעודכנים?
בראיון לצומת השרון בנובמבר אמר אשר שחר: "התחלנו את התהליך הזה כשהייתי בן 50. היום אני בן 56. המדינה מעכבת אותנו. עשינו הכל לפי החוק. עמדנו מול מיטב המומחים, אתיקה, פסיכולוגיית הילד, שכול, מסוגלות הורית, פסיכולוגים קליניים ואפילו מבחינת ההלכה. כולם נתנו חוות דעת ובסופו של דבר השופטת פסקה שטוב לו לילד לגדול אצלנו ולתת לנו את המבחנות. אז למה המדינה שוב מתנגדת? אין פה צד שלישי. אנחנו לא מתכוונים לוותר".
עמרי ז"ל, אירית ואשר שחר
כואבת
קצת הגינות. חסרים פרטים בכתבה:
ההורים לא מוכנים להוסיף למשוואה אמא, זה כל הויכוח עם המדינה. הם בני קרוב ל-60 ורוצים לגדל נכד לבד.
הבחור הנהדר הזה מת בתאונת דרכים בסופ"ש. המדינה לא 'לקחה' אותו. השימוש הזה הטרמינולוגיה של הקרבה מכעיס אותי באופן אישי כאמא ששכלה בן בלבנון.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אני מתביישת לקרוא את תגובתך העלובה!
לא מכובד שאמא שכולה מדברת בצורה כזו!
הוא לא נהרג בסוף שבוע ולא בחופשה הוא נהרג בדרכו לבסיס, אין לי רצון להתנצח איתך, אבל הילד שלי היה לוחם, שבקושי ראה בית קיבל ארבע הצטיינות, חיסל מחבלים בקר!ב! תתביישי לך את מביישת את בנך בהתנצחות מכוערת עם הורים שכולים אחרים!
אנחנו לא קרובים ל60 יותר לחמישים אבל המדינה רוצה להביא אותנו לשם
אירית שחר אמו הגאה של סרן עמרי שחר!!!
דניאל
בעיני זה לא קשור בכלל לעניין השכול. הזרע שייך לבן, לא להורים. הוא לא השאיר את הזרע בעצמו, שאבו אותו; בנוסף הוא גם לא השאיר אחריו הוראות, אז לא הגיוני שיתנו להשתמש בו. כל אדם שמת אפשר לשאוב לו זרע או ביצית ולעשות ממנו ילדים? זו הפרה של הזכות הבסיסית של אדם לאוטונומיה על גופו.
נהג שיכור
מילא אם היו תורמים את הזרע לאם יחידנית, אבל הם רוצים את הביצים של הילד שלהם לעצמם בלבד. ללדת ילד בלי אמא, עם אב מת, ושיגדל בידי זוג קשישים? אסור למדינה לתת לשיקוץ הזה להתרחש. לבני הזוג יש עוד ילדים, אחת מהם כבר אמא. שיתמסרו לסבתאות וילכו לטיפול
עדינה בן-דוד
אסור לאשר להוריו של עומרי להשתמש בזרעו ולהביא לעולם ילד שלו. עם כל הכאב הגדול על נפילתו, לא ייתכן להביא לעולם ילד שהנו – י ת ו ם – אביו נהרג לפני שהוא נולד. זה נשמע מצמרר ומפלצתי. לא מובן בכלל למה ההורים האלה מתעקשים להשתמש בזרעו של בנם שאינו חי?? כמה זה מוזר ומזעזע. הרי הוא כבר נהרג עם כל הצער והוא לא יקום לתחייה. אם הם רוצים להנציח אותו, שייקראו לאחד הנכדים על שמו. יש להם עוד ילדים. הם יכולים לתרום ספר תורה לבית כנסת עם השם שלו. אבל להילחם לברוא ילד לבן-אדם מת?? זה נשמע חולני מאד. אסור בשום אופן לאשר להם דבר כל כך הזוי ומופרע. וגם מסכן יהיה הילד, שיגדל בידיעה שהוא נוצר מזרע של גבר מת. כמה שזה נורא ומפלצתי.