מדינה בהזנחה

את כפר סבא עזבתי כשהייתי בת 17. רציתי להרגיש אישה עצמאית ועברתי להתגורר בהוד השרון. משם הדרך לתל אביב לא הייתה ארוכה ונשארתי בעיר הזו קצת יותר מעשור. אחר כך עברתי לכמה מושבים בשרון וכשהתגרשתי בגיל 28 חזרתי הביתה, לעיר בה נולדתי.

מזה תקופה ארוכה שיוצא לי לבקר בעיר הולדתו של אדם קרוב לי במיוחד, קרית שמונה. אני יודעת, אתם לא ממש מכירים את קרית שמונה, אף אחד לא מכיר את קרית שמונה חוץ ממי שגר בה. אנחנו, תושבי המרכז, שומעים עליה כשאיזה מטורלל לבנוני התעורר על רגל שמאל או מטורלל אירופאי מחליט לסגור שם מפעלים. גם אני אף פעם לא ממש התעניינתי בעיר הזו או באזור הצפון בכלל, מה יש לי לחשוב על האזור הזה? הרי אני מגיעה אליו רק כשאני מעוניינת להראות  לבני שיחיה איזו מדינה יפה יש לנו, כי כאן, בעיר הולדתי הוא סגור בין בניינים וקניונים אורבניים להחליא.

ואז זה פתאום קרה לי. פתאום הגעתי לצפון לעיתים תכופות והבנתי משהו על המדינה היפה שאני מוכרת לבן שלי. המדינה היפה הזו לא יפה בכלל, זאת אומרת היא יפה ויזואלית, אבל בפנים, בפנים היא שוחטת נפשות, שוחטת בני אדם ובעיקרון שמה עליהם (וסליחה על הצרפתית שלי) זין אחד גדול.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

לאחרונה שודרו במהדורות החדשות כתבות על ההזנחה הפושעת של המדינה בצפון. ואם לא צפיתם באחת מסדרת הכתבות הזו אני אקצר ואספר לכם שבקרית שמונה אין בית חולים, אין חדר מיון, ואין מוקד חירום. מי שבמקרה חולה ומעוניין להבריא צריך לנסוע כמעט שעה כדי להגיע למקום בו יטפלו בו. מי שבמקרה רוצה לצרוך תרבות בקולנוע צריך לעשות את אותו זמן נסיעה. ומי שרוצה לבלות עם ילדיו צריך, אתם כבר בטח יכולים להשלים לבד את זמן הנסיעה שעליו לנסוע. אם במקרה תושב קרית שמונה רוצה לטייל בגני השעשועים בעיר, הוא צריך לפלס את דרכו בין הררי זבל וזוהמה. ואם הוא רוצה להתגורר בבית סביר הוא צריך לעבור דירה.

בשבוע שעבר עבר התקציב השנתי של מדינת ישראל לשנת 2019  ברוב קולות. קצת לרווחה, קצת למשרד לשיוויון חברתי, קצת לתחבורה, הרבה לביטחון ונחשו מה? כלום (אפילו לא קצת) לפיתוח הצפון.

והצפון יפה כמו ציור. בארצות הברית היו עושים מהאזור הזה סוכריית נדל"ן, באירופה הוא היה הופך לאתר תיירותי מוביל, אבל כאן במזרח התיכון הוא פח הזבל של המדינה. אזור התעשייה של ארץ הקודש. ואם תשאלו אותם שם בממשלה הם יגידו לכם שסטודנטים צריכים לעבור להתגורר בצפון, צריך לתת תמריצים לזוגות צעירים שיאכלסו אותו וצריך להביא חברות הייטק שיהפכו  אותו לפנינה. מה שהם לא יגידו לכם זה את האמת, שלתושבי הצפון אין סיכוי, אין פרנסה, אין איפה לבלות ואין להם שום דרך לפתח את עצמם, לא תרבותית ולא אקדמאית. אתם תקראו להם ערסים ואני אקרא להם גיבורים.